מחשבות דעות ואמונות בחיי היום יום

איזה יופי מגיע לי מזל טוב!

זאת אומרת לא בדיוק לי,

זאת אומרת שזאת לא הכוונה לברכת ה"בשעה טובה" שאני מקבלת כל פעם שאני מתגלגלת עם כרסי למקום בו נמצאות פנים "חדשות", ואגב תודה רבה לכל המברכים, עד שהגיע תורי בכלל לא ידעתי שאומרים בשעה טובה, ועוד יותר לא ידעתי שאומרים משהו מלבד להעיף מבט חטוף בבטן, לייחל בליבך שהיא לא תתפוצץ כשתביאי לה חיבוק ולהתעלם מהסיטואציה החדשה והדי מוזרה שצמחה לה ככה עם הזמן והנישואים- כי.. כי.. אותי זה קצת הביך J

בכל מקרה המזל טוב שמגיע לי או לנו או לכל משפחתי זה שאחי הגדול והאהוב החליט סוף סוף להתמסד! ואולי בעצם גם כאן רצוי לומר- בשעה טובה או יותר נכון (הגיע הזמן כבר באמת!!!!) וכמובן שאני שמחה ומאושרת איך לא, עוד בילדותי (שהייתה כה מזמן) הייתי מוצאת את עצמי לפעמים שוגה באיזה חלום בהקיץ ומפנטזת על כך שמישהו מהאחים הגדולים ממני מתחתנים, חלמתי על החופה הלבנה, על עצם האירוע, על הכוס הנשברת ועל "אם אשכך" דמיינתי גם איך כעבור מקסימום תוך תשעה חודשים אני הופכת להיות דודה קרן שמציעה את שירותי השמרטפות שלה (בחינם כמובן) ועוד מתחננת שיסכימו... אבל את האמת, בעיקר פיללתי לתקן איזה עול שנעשה עימי בבת המצווה שלי, במאורע החשוב של חיי (עד לפני יום החתונה כמובן) שרציתי כ"כ לזכות לתסרוקת הגונה של ילדת הבת מצווה, עם תלתלים מעוצבים, נצנצים מנוצנצים וכמה פנינים מודבקים בצורה מגוחכת להחריד כמיטב המסורת של כלות האירוע המכונן דאז. ובמקום זאת מצאתי עצמי שעות על גבי שעות באיזה מספרה שהומלצה כטובה מפקירה את שערי בידיה של החופפת או המפננת כי מסתבר שהספרית הייתה חולה.. וממתינה יובלות עד ששיער המקלות יצליח לקבל צורה כלשהי של סלסול- לפחות שיזכיר סרט המסתלסל על אריזת מתנה- אך לשווא, השיער העיקש נותר כשהיה ובסוף הסתפקתי באיזה חירטוט לא מקצועי, שאם לא הייתי יוצאת איתו מהמספרה ומשאירה אחרי ממיטב כספי אימי לא הייתי קוראת לו תסרוקת...

אחרי אותו מקרה שיער גמרתי בלבי אומר, שכשאחד האחים שלי יתחתן בעז"ה במהרה בימינו כמובן, אני הולכת לדפוק תסרוקת שחבל על הזמן, תסרוקת כזאת שצועקת וממרחקים- שימו לב, האחות של החתן נמצאת בשעה 6 שלכם (וכרגע היא עברה ל 7 עכשיו כבר 8 ולבסוף, יש לנו סיבוב שלם של 360 מעלות!!!...)

ובמקביל לספינה שדמיינתי בתור נערת-ילדה שיעשו משערי, היה עוד דבר קטן שתמיד רציתי לממש אותו כשאחד מאחי יתחתן- וזה קניית הבגד של: האחות של החתן- איך לא. שד"א אמור לצעוק את אותו הדבר כמו התסרוקת רק ביחס הפוך (שימו לב האחות של החתן נמצאת בשעה 6 שלכם ואז 5, 4 ולבסוף יש לנו סיבוב מלא של 360- מעלות J  ) ומאותו רגע בבגרותי בו הייתי מודעת לעצמי ולכך שאחד מאחי עלול להתחתן יום אחד, כל מסע קניות או ביקור סתמי בקניון או בחלונות הראווה של דיזנגוף הייתי מייעדת לי בגד אחר- בד"כ יקר להחריד, ויחסית מצועצע שאותו ,אמרתי, אותו אקנה לחתונה של. כל תקופה היה לי בגד אחר ששמתי על הכוונת למקרה שכבר איזה זוג מאושר יכריז על ארוסיו.

אך עד הלום, דבר לא קרה בגזרת החתונות של האחים.

עד שיום אחד לפני בערך חודשיים אחי הגדול והאהוב החליט סוף סוף להתמסד, כאמור. וזה דבר מבורך ומיוחל ללא שום ספק דבר שחיכיתי, חיכינו וציפינו לו כבר זמן רב, כל מה שפינטזתי עליו אמור עכשיו להתממש לא? החופה שבירת הכוס ה"אם אשכך " של אברהם פריד ואפילו האחיינים הקטנים שיבואו במהרה בעז"ה. ולהגיד שאני שמחה ומאושרת בשבילו לא יהיה שקר בכלל, זה שהוא יתחתן זה חשוב, באמת חשוב, גם יותר מהעובדה שכעת תסרוקת "אני האחות של" כבר לא תתנוסס על ראשי ואולי במקרה הטוב אוכל למצוא איזה מטפחת או כובע שיצליח להחמיא לי ואסתפק באמירה "אני הדודה של..."

וכן, אני גם לא ממררת על העובדה שכל שמלה פוטנציאלית שרציתי לקנות אי פעם לאירוע המרגש תוכל להגיע או עד מתחת לבטני או רק עד מעל לבטן, אבל גם אם אתאמץ להידחס לתוכה  לא יעלה בבטני הדבר., לא במצבי המתפתח משבוע לשבוע..וכל שנותר לי לעשות זה למצוא שק תפוחי אדמה נאה, שיש לו קצת מן הצורה האנושית (אני אקווה) להתקשט בו לכבוד האירוע, מאותה פיסת שק לרקוח לי איזה כיסוי ראש ולהיראות כמו מיליון דולר- דולר של היום- שרק הולך ומאבד מכוחו לעומת השקל ובכלל...

אבל אני בכלל לא כועסת על התזמון, ממש לא, מוטב, מוטב מאוחר מאשר לעולם לא, אני יודעת, אז כעת רק נותר לי להיפרד מפנטזיות על חתונה כי בעצם בסוף, תמיד, המציאות מגיעה ומוכיחה לנו שאפשר גם אחרת...