אני מתגעגע,

וזה משתלט על חיי,

שירים רומנטיים גורמים לי לרצות לנתץ את הרדיו,

זוגות ברחוב מבחינתי זה דבר שעובר על החוק,

וכל סצנות הסקס בסרטים כנראה שנועדו לעצבן אותי.

הכל תפל בלעדיך ואפילו השקיעה איבדה  כמה צבעים,

הים לא נראה עמוק והסרטים לא כאלה מצוירים.

כל דבר נושא את שמך, וכל תו מוזיקלי הוא עצוב,

העצב עצמו כבר ממני התייאש.

העלתי את זכרונך לדרגת אמנות.

אני יושב בשמירה עם פיסת תמונתך ובוהה בה.

ומפחד כל כמה רגעים שהתמונה תשתנה, שלא יהיו אלה פנייך אלה פניה של מישהי אחרת,

שאגלה שהיית רק חזיון תעתועים, פרי המצאתו של מוחי השפל.

אני נזכר שכשהתמונה הזאת צולמה היית בכלל של אחר,

אני נזכר שאני רוצה להרוג אותו. ככה סתם בלי סיבה, ואולי רק כי ידע אותך והידיעה הזאת קשה כשלעצמה.

אני אוהב אותך.