היה באמת אחד הטיולים,

נהנתי כמו שלא נהנתי מזמן.

הייתה לי חברה של אנשים נהדרת,

היו מלא צחוקים ושטויות,

אנשים חדשים ומקסימים שהכרתי.

השיחות נפש,

המורים לשל"ח ההזויים בעולם,

הצום הממושך שלי :)

המצפור והקור והאנשים הסטלנים.

ועוד מללללא דברים.

ואוווו באמת שנהנתי.

בא לי שוב.

והכי כיף זה לעשות שיחת נפש עם בנאדם שלא מכירים,

באמת שזה הדבר הכי משחרר והכי פתוח שיכול להיות,

אני לא חשבתי לסנן דברים, ולא חשבתי את מי הוא מכיר ומה הוא יחשוב,

פשוט דיברתי כי ידעתי שהוא לא מכיר אף אחד והוא ניטרלי והוא מיעץ

וזה היה משחרר.

ואפילו גרם לי להבין כמה דברים.

הבנתי שאני חייבת לדבר איתו על זה עכשיו מאשר יהיה מאוחר מידי.

חזרתי מסופקת מהטיול ואפילו יש לי שריטה בגב להוכחה,

מה שווה טיול בלי שריטה ?!

(:

מקווה שאתה נהנה עכשיו,

דיי עצוב לי שאני לא איתך, אני יודעת כמה אתה מתרגש וכמה זה מיוחד בשבילך,

וכ"כ הייתי רוצה להיות איתך ברגע הזה, בכלל היום זה .

להחזיק לך את היד, לתת לך חיבוק ולראות את הניצוץ והאושר שיש לך עכשיו בעיניים,

לעבור את זה איתך ולראות אותך כמו שמזמן לא ראיתי,

אבל אני לא  המעולם הזה ואני לא יכולה להכנס אליו, אז לפחות תהנה בשביל שנינו.

מתגעגעת.

25.9 חח מצחיק שהתאריך הזה לא הוזכר כל היום, לא? במשך שנה ו8 פעם בחודש בתאריך הזה הייתי מקבלת הודעה או שיחה על זה. היום, מי זוכר ? איבדנו אותו.

כל יום שמח נגמר בקצת עצב, ככה זה .

אני מרגישה בחוץ, אני יודעת שהוא לא באמת איתי .