אורי סבח והסוכנויות

אחי שלח לי את הסטיקר הזה באימייל. מתמצת את תחושת הגועל שלי מ"חיקו החמים והמצחין של הקונצנזוס", כפי שחבר טוב הגדיר היום. האמת היא שאחד הדברים המבאסים יותר במלחמה המתגלגלת, זה שאני לא ממש נגד. בדר"כ אני נגד. הפעם אני יותר באמצע. קצת מבהיל, לא? פתאום אני מצליח להבין איך התחילה מלחמת לבנון הקודמת, למשל. הרי ברור שצריך להגיב, ולנצח, ולשבור להם את העצמות (הציניות מתערבבת פה בלי כוונה, ובלי הבחנה. כמעט כמו תמונות ההרוגים).

בינתיים ירדנו דרומה. גם החתונה, גם הטילים. נראה לי שעד יום שלישי אפשר להגיע לשני "תרחישי קיצון": או שמגיעים להפסקת אש (שברירית, אבל היא תחזיק מעמד כמה ימים, וזה מספיק בשביל לערוך חופה), או שהטילים יתחילו לעוף לכיוון תל אביב. ואז כבר לא משנה איפה החתונה.

לפני שבוע גייסו את קפטן אינטרנט. כלומר, את האחראי על האתר של קפטן אינטרנט. אפשר כבר לקרוא לו קפטן אינטרנט במיל'. חלק מהחברים והמוזמנים גם הם קיבלו צווי 8. השכונה שבה מתגוררים ההורים שלי חטפה פגיעה ישירה. עולם משוגע. העיקר שהעסקים כרגיל. שטרסלר מתקמצן על הקופה הציבורית, והעסקים בחיפה נסגרים.

כל השבוע האחרון הייתי באס"ק (אווירת סוף קורס), רק חיכיתי שהשבוע ייגמר והחופשה תתחיל. עכשיו אני יכול להתנתק מהחדשות עד סוף החודש, עם הפסקה קלה ביום שישי הקרוב למשמרת פרידה, לפני הנסיעה לאירלנד ולאדינבורו. אבל נראה שגם שם קשה להתחמק מהמלחמה. הנהלת פסטיבל הסרטים באדינבורו "רמזה" לבמאי הישראלי יואב שמיר שכדאי לו לוותר על הגעתו לפסטיבל, בגלל מחאות על הקרנת סרט ישראלי בפסטיבל. אולי נקפוץ לבקר בהקרנה, כדי להיתקל בקצת אקשן מזרח תיכוני.

הערת ביניים: יכול להיות ש"איעלם" לכמה שבועות, בגלל החתונה, והנסיעה לאירלנד-סקוטלנד (מורן לא מרשה שאקח את המחשב איתי). אם לא נתראה - תחזיקו מעמד במלחמה ומי ייתן והפסקת האש הכפויה תגיע במהרה!