מודה אני
לפניך
ולך
על
כל החסד והאמת והטובה והרעה והטובה
שעשית
עמדי
ועם
ביתי,
ועם
קרובי וידידי ועם בני עמי
ועם
ארצי, ועם
כל העולם והאדם -
אשר
בראת.
בלאט,
חרש חרש
אט
אט, טופפות
עתידות
עתידות לקראתנו,
ואת
מחייכת אלי מתוך השינה.
יהיה
לנו טוב, טוב
מטוב, טוב
מאוד,
זה
מתחיל כבר בבוקר בבוקר
את
צוחקת אלי
מתוך
מתוך השינה.
3320
גרם של
חסד יצאו לאוויר העולם ב-14:33,
יום שני
בשבת,
2/7/2007 למניינם,
ט"ז
בתמוז ה'תשס"ז
למניין שאנו סופרים בארה"ק. ולא, עוד אין לו שם סופי (שמות ומלים רק מסבכים את העניינים).
את
התמונות המופלאות צילם בן הדודה שלו,
נועם,
שטרם מלאו
לו שלוש שנים. האמא הגיבורה של הקסם הזה לא מופיעה בתמונות, אבל שלומה טוב. אני סולקתי מבית החולים עד מחר בבוקר, ובמקום ללכת לישון אני מקשיב לשרים מאיר אריאל בגל"ץ ומעלה פוסטים לבלוג (איזו דוגמה רעה לרך הנולד).

איזה
קסם!

אני
לא מאמין!
איך
נתנו לבן אדם הזה להיות אבא?!
ותודה
לבן הדודה:

איזה מותק, נכון?
עוד
תמונות עשויות להופיע כאן.