לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

אורי סבח והסוכנויות


עורך טקסטים ביום, מלהג על תיזות לא גמורות בלילה

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הטבעת נפלה


מהיום אני חבר ב"טבעת" בלוגים. הלוחצים החברתיים שלחו לי הזמנה, ובהינף הקליק הצטרפתי לטבעת העיתונאים הסמיכה והדביקה של ישראבלוג. לו הייתי צריך להחליט בעצמי בנידון, יכול להיות שהייתי מסרב (אתם יודעים, אני לא מוכן להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אנשים כמונים כחברים, וגו'), אבל המייל שיאיר שלח לי (בהתחלה חשבתי שזה יואב, שאותו אני פוגש במערכת) לא הותיר לי שום ברירה.

 

האמת היא שפשוט היו בו שני לינקים בלבד, וכשלחצתי על השני הבנתי שבעצם ההקלקה אישרתי את הצטרפותי. ככה זה בביצה, רגע אחד של חוסר תשומת לב, ומיד אתה טובע.

 

טוב, לא צריך להתבכיין. בהינף של קליק נוסף הייתי יכול להסתלק משם. כנראה שבני אדם הם יצורים חברתיים, אפילו כשהם עוטים על עצמם מסיכות וירטואליות. יותר נחמד להיות חלק מ"חבורה" מאשר להישאר זאב בודד.

 

לקוראים המוטרדים (כן, כן, אני יודע שיש לפחות שניים כאלה) - ההצטרפות הלא מתוכננת הזו לביצה הוירטואלית לא אמורה להביא איתה שינוי באופי הבלוג הזה. הוא יישאר סוג של יומן אישי שלא ברור לפעמים מה הוא עושה ברשת. האמת היא שאני לא בטוח אם מדובר כאן בבשורה או באכזבה - אם קיוויתם להפחת רוח חדשה במפרשים, צר לי אכזב אותכם.

 

למען האמת, לאחרונה תהיתי למה אני כותב את הבלוג הזה ולמי (צמד הקוראים דרך אגב מוזמן להצטרף לדיון). אני מניח שהבלוג הזה התחיל כמעין המשך לאימיילים ה"קבוצתיים" שהייתי שולח  מהטיול בהודו. אחר כך הוא הפך להיות פלטפורמה להעלאת דברים שהציקו לי. בדרך הוא בעצמו התחיל להציק, עד שמצאנו (אני והוא, מה הבעיה? בן אדם לא יכול לדבר על עצמו בגוף שלישי רבים?) מעין מודוס ויונדי שאפשר לחיות איתו (הא! ידעתי שמתישהוא בחיים אוכל להשתמש בצמד המלים הזה – מודוס ויונדי).

 

בקיצור, מה שאני מנסה לומר, זה שלאחרונה חשבנו (אני וההם) לעבור דירה. לשבור איזה קיר, לסגור איזו מרפסת. אבל בגלל שאני עצלן, אני עדיין כאן.

 

ובכל זאת, כמו שה-ה אמרו – אם אינך יכול לשנות את העולם – שנה את עצמך, ואם גם את עצמך אינך מסוגל לשנות – שנה את עולמך (טוב, אז קצת שיניתי, מה הבעיה? באנגלית ממילא זה נשמע יותר מלוקק).

 

אז שנה חדשה הגיעה, אפשר להשיל איזה נשל נחש ישן, וללבוש חליפה חדשה. לכבוד החלון שנפתח אל העולם הגדול, ובשל העובדה שמעכשיו אי אפשר להתכחש לכך שבעצם אני קודם עובד בעיתונות, ורק אח"כ בן אדם ש(לא) כותב תיזה -  החלטתי לעשות כאן מתיחת פנים קלה. מעכשיו אני אורי סבח, ולא סתם איזה אורי ס. השם החדש הוא זמני בהחלט, יש כבר שם אחר באמתחת, אבל הוא מחכה לויז'ואל המתאים (סגרתי 17 נקודות, יחד עם המודוס ויונדי). כידוע, כל נצח מתחיל ממשהו זמני קטן.

 

תודה לג'ורג'י על ההצעה לשם הזמני, למרות שבמקור זה אמור להיות שם של להקה.

 

להתראות בשמחות.

 

וכן – שנה טובה ומתוקה לכולם.

נכתב על ידי , 21/9/2006 21:35   בקטגוריות הארץ, ליצנות משתוממת, על הדרך, פרק א' ובו יסופר  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מורן ב-25/9/2006 09:48
 



צעד קטן לאורי, צעד גדול לבלוג


ובכן, יום ראשון, עוד מעט אחת בלילה.
חודש מאי מתקרב לקיצו, ויוני בפתח. מה אני עושה כאן לעזאזל?

אז ככה, החלטתי סוף סוף שהגיע הזמן להשלים את התיזה של התואר השני. יותר מדי זמן אני מורח את הנושא, דוחה אותו, מתחמק ממנו. הקצבתי לעצמי עד סוף השנה (2005), מה שמשאיר לי חצי שנה ועוד קצת כדי להיפטר מהמשימה הזו.
וכדי שלא אוכל להתחמק אחר-כך, אז יש גם בלוג, שבשאיפה ילווה את ההתקדמות. הוא לא נועד שיקראו אותו אחרים, יותר כדי לשמש תזכורת לעצמי שצריך לעשות משהו. אבל אם כבר אתם כאן, אתם מוזמנים להוסיף הערות, הצעות, ולעודד מדי פעם. מי מכם שמכיר את הנושא (כתיבת תיזות) יודע עד כמה קשה לעבור אותו בשלום.

הפרטים החשובים:
אורי
, זה אני.
תואר שני בלימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית, זה התואר.
היחס ליהודים בכתיבה ההסטוריוגרפית באלג'יריה העכשווית, זו אמורה להיות כותרת התיזה פחות או יותר, למרות שאני מניח שגם בנושא הזה יהיו כאן דיונים.

החוקים:
אני מתחייב בזאת, בפני הקהל הנכבד העומד כאן כיום, כי כל שבוע (לפחות) אדווח על התקדמותי או אי-התקדמותי בנוגע לתיזה. מה עשיתי, מה לא עשיתי, סיבות, תירוצים והסברים.
חוץ מזה אין חוקים. בינתיים. הכותב שומר לעצמו את הזכות לשנות את תקנות המבצע מתי שמתחשק לו ומכל סיבה שהיא.

רקע:
בפעם אחרת. בינתיים אני עסוק מדי בעבודה שוחקת (סוג של כתיבה, אבל של קטעי עיתונות במקום עבודות אקדמיות), ולכן כדאי שאלך לישון.

au revoir
נכתב על ידי , 30/5/2005 00:41   בקטגוריות פרק א' ובו יסופר  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Avatarכינוי: 

בן: 50

תמונה




25,269
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לס. אורי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ס. אורי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)