|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 זנב הלטאה של שוק ההון המאובטח
הזמן טס, החיים רצים, ואמיתי כבר בן חודש. גם המטלות רבות יותר, ואין לי זמן לעדכן. האמת היא שאין הרבה במה לעדכן - הוא גדל, אוכל, מחרבן (אמא שלו טוענת שהוא לא מחרבן, אלא עושה קקי), ישן, בוכה. עדיין בחור נורמלי למדי.
בינתיים הגעתי למסקנה שיכול להיות שהקיום האנושי מתמצה בייצור חרא. כל השאר הם רק תוצרי לוואי - חיוכים, בעיטות, רגשות, כעסים, יצרים, הנאות - הכל קורה ברגעים שבין הארוחה לתוצר שלה. אמיתי מייצר כ-5-6 חיתולים ביום, וזה הספק מכובד מאוד לדעתי.
מאיר אריאל כבר עלה על העניין הזה (כמו על הרבה דברים אחרים), כשהכריז על עצמו כחברה שמייצרת חרא ונרשם בשוק ההון המאובטח. בזמן ששווקי העולם יורדים בשל משבר האשראי ארוך-הטווח על משכנתאות בארה"ב, כשזנב לטאת האשראי מכה בשוורי הבורסה הדורסניים, אפשר לחזור לנבואה של מאיר:
ארבעה מאות חמישים וחמישה מיליארד (455,000,000,000$)
דולר ארה"ב חייבת -
נראה אותך מוציא את זה מהם, ברנרד,
לואיז, האם את חייבת?
ועכשיו לעניינים מעניינים יותר, תמונות כמובן. הנה לקט נוסף:
את כותרת הבלוג החדשה עיצב מורן ברק (|מחיאות כפיים|). העיצוב הקודם היה משעמם, והגיע הזמן להפוך את המקום הזה לצבעוני קצת יותר, אז בימים / שבועות הקרובים יהיה אולי קצת בלאגן, אבל בסוף השיפוצים יהיה ממש נחמד!
| |
אמיתי בצלאל - זה הקטן גדול יהיה
בבטן קראנו לו בצלאל (או בַּצלוּל)
אחרי שנולד החלטנו לקרוא לו אמיתי.
ואז דוד שלו, ניר, אמר לנו שבספר שמות מסופר על בצלאל בן אורי:
א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-משֶׁה לֵּאמר. ב רְאֵה,
קָרָאתִי בְשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה. ג וָאֲמַלֵּא אתוֹ, רוּחַ אֱלהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה
וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה (שמות, ל"א)
לא נותרה לנו ברירה, ומעכשיו קוראים לו אמיתי בצלאל (אפשר גם בקיצור: א"ב סבח). מהיום הוא גם נטול ערלה, אז אפשר לשמוח על עוד חבר שהצטרף לשבט המתוסבך ביותר בעולם.
| |
 מודה אני
מודה אני
לפניך
ולך
על
כל החסד והאמת והטובה והרעה והטובה
שעשית
עמדי
ועם
ביתי,
ועם
קרובי וידידי ועם בני עמי
ועם
ארצי, ועם
כל העולם והאדם -
אשר
בראת.
בלאט,
חרש חרש
אט
אט, טופפות
עתידות
עתידות לקראתנו,
ואת
מחייכת אלי מתוך השינה.
יהיה
לנו טוב, טוב
מטוב, טוב
מאוד,
זה
מתחיל כבר בבוקר בבוקר
את
צוחקת אלי
מתוך
מתוך השינה.
3320
גרם של
חסד יצאו לאוויר העולם ב-14:33,
יום שני
בשבת,
2/7/2007 למניינם,
ט"ז
בתמוז ה'תשס"ז
למניין שאנו סופרים בארה"ק. ולא, עוד אין לו שם סופי (שמות ומלים רק מסבכים את העניינים).
את
התמונות המופלאות צילם בן הדודה שלו,
נועם,
שטרם מלאו
לו שלוש שנים. האמא הגיבורה של הקסם הזה לא מופיעה בתמונות, אבל שלומה טוב. אני סולקתי מבית החולים עד מחר בבוקר, ובמקום ללכת לישון אני מקשיב לשרים מאיר אריאל בגל"ץ ומעלה פוסטים לבלוג (איזו דוגמה רעה לרך הנולד).
איזה
קסם!
אני
לא מאמין!
איך
נתנו לבן אדם הזה להיות אבא?!
ותודה
לבן הדודה:
איזה מותק, נכון?
עוד
תמונות עשויות להופיע כאן.
| |
| |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: