אני

חברות עלאק.....

תמיד חשבתי שהחברות שיש לי מהתיכון הן חברות שישארו לי לכל החיים והחברות בינינו תלך ותתחזק עם השנים. הרשיתי לעצמי לפנטז על משהו כמו הבנות בסקס בעיר הגדולה...

גם אנחנו קבוצה של 4 בנות שחברות מימי התיכון הרחוקים. כן, הם באמת רחוקים שכן אנחנו כבר בנות 31. (מה לעשות הזמן טס). בשנים האחרונות החברות דוקא הלכה והתפוררה. אנחנו כבר לא נפגשות כל כך הרבה. רק בימי הולדת. גם זה הפך לפרויקט בפני עצמו, להיפגש לחגוג יום הולדת. זה כבר הפך ל"תיק" לדעתי יותר מאשר רצון אמיתי לחגוג לאחת המיועדת את יום הולדתה. סתם לשם הדגמה, יום ההולדת שלי חל ביולי, עד שהצלחנו להוציא פגישה שבה כולם יכלו להגיע זה היה בתחילת החדש , כן כן הנוכחי כלומר אוקטובר!!!!!!!

בקיצור אני לא אהיה מגעילה ואאשים אותם כי היו הרבה פעמים שאני זאת שלא יכלה להיפגש, ובכל זאת נראה לי שזה מוגזם לחגוג לבן אדם חודשיים וחצי מאוחר יותר יום הולדת. ממש לא התחשק לי להגיע כבר לפגישה הזו ובסופו של דבר החלטתי ללכת רק כדאי שירדו ממני ונגמור עם זה כבר. כשכבר נפגשנו היה נחמד כמו תמיד.

הפעם הן לא העיזו להגיד שצריך לעשות את זה לעיתים יותר קרובות. כשאני לוקחת יוזמה ומארגנת פגישה היא בד"כ גם יוצאת לפועל, אבל אם אני לא "אטפל" בזה זה פשוט לא יקרה. בחודשים האחרונים אני מוצאת את עצמי חושבת יותר ויותר שהחברות ילדות שאמורות כאילו להיות החברות הכי טובות ולהכיר אותי הכי טוב, בעצם בכלל לא יודעות מי אני, הן לא מכירות אותי בכלל, לא יודעות מה עובר עלי, מה אני אוהבת או לא אוהבת, ומה מעסיק את מחשבותי.

איזה מין חברות אתן?

חברות של טלפון בחגים להגיד שנה  טובה ומזל טוב ביום הולדת? זה חברות? לשם מה אנחנו בכלל שומרות על קשר מכח האנרציה?

בעיני זה  לא חברות. חברות אמיתית היא משהו אחר לגמרי. בעיני חברה אמיתית צריכה להיות שם בשבילי ולהכיר אותי אולי כל כך טוב שהיא כבר יודעת מה אני חושבת והולכת להגיד עוד לפני שפתחתי את הפה...שיודעת לזהות אם משהו מציק לי גם כשאני אומרת שהכל בסדר... ושאם אני אהיה בצרה ואזדקק לעזרה, היא תעזוב הכל כדי להיות איתי ולעזור במה שניתן אפילו אם זה סתם חיבוק.

אתמול ראיתי את הסרט סקס בעיר הגדולה והתרגשתי מאוד לראות את החברות האמיצה בין הבנות הניו יורקיות. כשקארי ננטשה בחופה הן עזבו את הכל כולל עבודה, משפחה וילדים כדי להיות איתה ותעזור לה בעת הקשה ביותר שלה. זהו בעיני חברות וכזאת חברה אני חושבת שאני. או לפחות משתדלת להיות.

יש עוד דברים כאלה? או שאני חיה בסרט?