אני

אוף . נמאס לי.

כשאני קוראת את ההודעות שלי מהשנים הקודמות אני קולטת שבעצם לא הרבה השתנה.

נכון. אני יותר חזקה היום. לפחות במובנים מסוימים. באחרים הרבה יותר חלשה.

אני עדיין מבולבלת, כועסת, עדיין לבד.

עדיין פה בבית.

עדיין מרגישה חנוקה.

עדיין יש ימים שבא לי למות.

עדיין לא יכולה להביא את עצמי למקום אחר.

עדיין פוחדת.

עדיין מרגישה את הבדידות התהומית שלא עוזבת אותי.

עדיין....

עדיין שונאת ,

עדיין לא מאמינה בעצמי.

עדיין מייחלת שהחיים יראו אחרת, אבל קצת פחות מאמינה.

עדיין מחכה.