לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  Cheshire porcupine

גיל: 35

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2014

אני בוטחת בעצמי.


ואולי באמת פשוט להיות פה, איפה שאני - זה הכי מעולה שאפשר?
כלומר - זה, בכל מקרה, מה שיש עכשיו. כן.
אז... אני פה.
והחודש הזה, בתור התחלה כנראה שאפשר לומר חודש,
בחודש שאני גרה כאן באלקנה - זה הבית שלי, ואלו החיים שלי.
ואני מטפחת את הבית הזה בדיוק כמו את החיים שלי בכל בית אחר.
זה לא זמני ולא כלום - זה כל העכשיו כולו.
אני אני כבר מעכשיו מתחילה שוב לטפל,
וכבר מעכשיו אדאג שתהיה לי תזונה ממש טובה,
ואדאג שיהיה לי נעים בחדר, שיהיה כאן מסודר ומרווח וכיף להיות כאן.
וכבר מעכשיו, מתוך מקום רגוע ונינוח,
אוכל גם לשקול מגורים בכל מני מקומות אחרים, עם אנשים...
וחלק מזה שאני לגמרי פה, יהיה גם להיות אני עם אבא ואמא. זה סהכ מעניין. כשיודעת שזה לזמן מוגבל...


זה היה משחרר, להקשיב לעמיחי.
ובאמת להודות בזה, שעכשיו אני לא רוצה.
וכשאני ארצה, אני בהחלט אדע.
ואז אני ממש אלך על זה.
יש בזה באמת משהו מאוד נינוח, ושלם. אין בזה את החוסר אונים הזה, ויש בזה כח.
הכח בהחלט חוזר אליי, ואני לא מסכנה ואבודה, להפך... אני יודעת איפה אני, מה אני רוצה ומה לא, אני ערה לבקשות ולצרכים שלי.
ואני מכבדת את המקום שבו אני נמצאת, אני מעריכה אותי, בלי תלות באיפה אני עכשיו ואיפה לא.
ואני מסכימה גם שאין בטחונות, ושזה לא צריך לקרות עכשיו ומהר כי אני בלחץ.
אני כבר לא בלחץ, ויודעת שזה יגיע כשאני מוכנה. לא בצורה אמורפית, שאין לה חיבור ברור למציאות, אלא בצורה מאוד ברורה. 
נכתב על ידי Cheshire porcupine , 23/11/2014 01:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לא פאקינג מרגישה בנוח


לפרוק רגשית פה או אצל מרק או בכלל.
וזה ממש חסר. מרגישה שהרבה תקוע בפנים עכשיו.
אוףףףףףףףףףףףף כוסאמקקקקקקקק כבררררררררררר
טוב יאללה יאללה יאללה הכי חשוב זה למצוא בית.

הייתי רוצה לסאבלט עד שאני אמצא משהו.

 

את כזאת חכמה תבונית ומשופעת באינפורמציה שהגיעה אלייך,
את כל כך כבר יודעת איך חיים בעולם הזה.
וזה נהדר ממש.
ואת רואה את זה גדל וקורה ונפתח כל הזמן.
ומשהו בך רך יותר, ושליו יותר, ומוכן להכיל יותר מהעומק של העולם הזה.
יש בך פחות לחץ להרשים ולהוכיח, וזו הקלה גדולה מאוד.
את כבר פשוט יודעת מה יש לך לתת,
ונכון שיש לזה עוד מה להתעדן ולהתדייק והכל,
אבל יש משהו ביד שכבר רגוע עם עצמו.
ויש רגעים פחות בהירים
אבל יש גם הרבה בהירות

זה לא כל כך מבהיל, ומנתק.

למשל, לדעת שחשוב לך להיות באינטימיות וקרבה וקשר קרוב,
אבל שהדרך היא לא לנסות לשאוב את זה מהסביבה שלך בצורה אובססיבית ונואשת,
אלא להתבונן בעצמך, מה יש שם, מה עולה בך כשאת בדרך להתקרב.
פשוט להקשיב,
ובכך להתקרב אלייך יותר, ולכל העולם הזה יותר.
וזה לגמרי קורה,
והיום אצל מרק היה דוגמה טובה מאוד לזה. ואז ערב שבת עם אמא ואבא. זה היה באמת טוב.
ומדי פעם המודעות בורחת, ואז היא חוזרת.
וההתמכרויות באות,
ואת כבר יודעת מה הקטע שלהן.
וזה מעולה שתשימי לך עוגנים ביומיום, כמו הטיפול בהתמקדות. כן. זה מעולה.

ומקנאה מלאאאאא במה שענבר כתבה, ויודעת שהרי זה לא בשום צורה לקנא בדבר הפיזי שיש, הרי זה בדיוק אותו בנאדם שאני יודעת שקירבה ביננו לא היתה עובדת וגם לא עבדה בעבר - זה לא זה.
זה הקנאה ביכולת לאהוב.... שזו בעצם הזמנה אליי, לאהוב. פשוט ככה. זה הכל. 

נכתב על ידי Cheshire porcupine , 22/11/2014 23:09  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בהה.


 

אז את רוצה לסדר את החדר, או לא?

לא יודעת. לא יודעת ולא יודעת ולא יודעת כלוםםםםםםםםםםם בסדר? כלום! תפסיקי לשאול אותי כבר דברים חירפנת אותי!!

אז נישאר בתוך הבלאגן הזה?

לא יודעת אוףףףףףףףףףףףףף שונאת גם את הבלאגן הזה ואין לי כח לכלום....

אני עייפה אני עצבנית אני רק רוצה שהכל ייגמר. שההההכל ייגמר שלא אצטרך יותר כלום ויהיה לי שקט.
אז את רק רוצה שקט.

כן.

אז בואי נהיה ביחד בשקט...
אני רואה את החירפון שלך מהצינון הזה, שמעיב על הכל.

כן, זה מאוד מציק לי.

והכובד הזה בגוף. וחוסר השקט. משהו תזזיתי בגוף.
נכון.
מה מלחיץ אותך?
להצטרך לא לאכול הרבה מדי. להצטרך לסדר פה. ממש אין לי כח לזה. להצטרך לעשות פעילות גופנית. אני כבדה ועצלנית עכשיו וזה ממש פשוט לא עושה לי חשק. אני מרגישה הרבה התנגדות בגוף.
כן... יש התנגדות בגוף לעשייה, לפעילות.
כן. ומלחיץ אותי שאני צריכה למצוא דירה גם. ואז להתחיל עם הטיפולים. זה פאקינג מלחיץ. כל העולם הזה מלחיץ. כל הזמן מצפים מאיתנו לעשות דברים.
... הייתי רוצה רק לשקוע בתוך מישהו אוהב, מקבל, ולנוח. לנוח עד אינסוף. כמו בבטן האדמה.
נראה שהרצון לנוח לא באמת קשור לכמות או סוג העשיה שנמצאת בחיים שלך בזמן כלשהו. זה צורך הרבה יותר פנימי.
כנראה.
אז בואי ניתן לנו את השקט הזה עכשיו.
כן, זה היה די נעים, הישיבה הזו עכשיו.
כן.
אולי באמת כדאי לתרגל ויפאסנה. ללכת לקורס מתישהו.
אולי באמת....  

נכתב על ידי Cheshire porcupine , 22/11/2014 21:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





22,295
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לCheshire porcupine אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Cheshire porcupine ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)