Me, Myself & I...

אני מרגישה ממש צורך לכתוב.

אבל אני לא יודעת איך, על מה, במה.

איך אני יכולה לבטא את כל מה שאני מרגישה, ולא מרגישה.

מה שעובר לי בראש.

יש פעמים שאני באה לכתוב, ומרגישה שהבלוג הזה הוא מין טעות, לפתוח את הלב שלי.

אני לא ממש מרגישה סימפטיה, העידוד שהוא שאני לא מצפה להרגיש, שהרי אני רושמת לעצמי.

מחשבות של 4 לפנות בוקר הן אף פעם לא נחמדות במיוחד.

אז, היה לי נחמד, אני שמחה שהלכתי וניסיתי, הייתי צריכה להוכיח לעצמי שאני כבר לא חלק מזה, ואני שמחה שלא!

אני לא רואה את עצמי בדרך הזו.

סופ-סוף אני לא צריכה לדמיין את עצמי במצבים שאחרים עומדים בהם, ע"מ לדעת מה אני וכיצד אנהג.

=]

התבגרתי, מה שבטוח בטוח!

[כד"א, תחילת דצמבר.

 אמצע דצמבר = יומולדת.

השנה.... finally sixteen!

בזמן שכל החברות שלי חוגגות על הרישיון, אני אחגוג את גיל 16 הנפלא!

anything can happen when you're sweet sixteen!]

לילה-טוב.

הלילה הוא הזמן הכי טוב לאגור כוחות,

למלא מצברים, ולחשוב מחשבות חיוביות,

חשבון נפש תמיד עושה טוב בסופו של דבר.

"אם אין לך חלומות טובים יש לך סיוטים"  ("דיינר")

לילה מקסים!