קירות ישנים עומדים הרבה זמן לפניהם חולפים להם אנשים תקופות עונות ושנים.
הקירות בעלי סדקים כמו קמטים,רחובות צרים עציצים תלויים ופנסים.
רק המכוניות שחונות על ידם הורסות את היופי של העבר מזכירות את התקופה שלנו.
הפארק היה שומם ועזוב כמה כוכבים זוהרים ובודדים נראו על השמים
רק בבית קפה נשמעו קולות צחוק מתגלגל של אנשים ואור בית הקפה הזכיר לי חלומות מתוקים החזקת את היד שלי הרגשתי חלק ממך.
המים מלוכלכים מכוסים בשכבת אדמה הכובד של האדמה לחץ על המים
כמו שמחשבות והאירועים שקרו
לא הביאו לי מנוח רדפו אחרי
הדמעות עומדות בגרון חונקות עד שקשה לנשום אני מחזיקה אותן בפנים אתה מסתכל עליי
במבט מבולבל ולא מובן
במילא אני בוכה בשקט והשיער יסתיר
קשה להסתכל לך בעיניים ולהסכים שהכל יהיה טוב
קשה להסכים איתך שהכל יסתדר
קשה להאמין ......לדמיין..לעכל
חבק אותי חבק אותי חזק ואל תרפה
נשק אותי כמו שלא נישקת אף אחת
תכנה אותי בשמות חיבה
תרפה את הפצעים שלי
תראה לי כמה העולם יפה כשיש מישהו לידך
למד אותי לחייך.
נשימות עמוקות,דפיקות לב חזקות זרמים בגוף.
נגיעות ליטופים מהירות מואצת
נשיקות שבולעות את כולי.
בכל מקום שנגעת הריח שלך
נושמת אותו ומרגישה את הנוכחות שלך
החשק גבר עלי
תשוקה עזה
הייתי צמאה למה שלא הרגשתי מזמן
רציתי להרגיש אותך
להתעטף בגוף החם שלך
לא שפויה....!
אבל הפנמת עקבת אחרי הפעולות
לא נסחפת איתי
הייתי רחוקה ממך
הייתי שקועה במחשבות שלי בעולם הקטן שלי
התרכזתי רק בתנועה לא ראיתי בזה דבר שלילי
התענגתי מהרגע
הגוף שלי לא רצה לעצור.
לא רציתי להתנתק ללכת ולדעת שאני יצטרך לחכות
עוד יומיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
