השומר הצעיר - קן שיכון המזרח

טוב,

אז בחצי שנה האחרונה(יותר נכון- מאז שאנחנו "קצת" יותר מחמישה בקן..) התרחקתי מאד מהקן,

אני לא הכרתי את הקן שלי עד לפני כמה ימים.

ואני בטח שלא יכולה לדבר עם אף אחד חוץ מהקבוצה שלי,

הקומונריות לא מקשיבות והאמת שיש הרגשה שכבר לא צריך להיות בקן, הקומונרים לא באמת יכולים לעזור או לשנות משהו שקשור אלינו..

אז אין לי ככ סיבה לדבר עם הקומונרים למשל.

רק שאין לי כל כך עם מי לדבר חוץ מזה.

כמובן שתמיד יש לי את הקבוצה שאיתן אני מדברת על כל דבר שקשור לשמוצ,

כי הן היחידות שיקשיבו.

אבל הן יכולות להשפיע בדיוק כמוני.

ולא יודעת למה החלטתי לכתוב פה,

רק שזה היה ניראה לי המקום האחרון.

אני יודעת שזה יעבור שלאף אחד זה לא יזיז..

אבל אני מתה שמישהו כבר ישמע.

עכשיו החליטו שלא שמים אותי בקבוצות המשך עד שלא עושים לי שיחה.

חןמתוק אמרה לי שממה שנשמע לא נתפלא אם גם זה לא יקרה.

אני באמתבאמת לא מבינה למה אני נלחמת על להשאר פה,

אני לא חייבת להיות בקן בשביל להשאר בתנועה ולצאת לק. המשך.

אם לא יהיה לי טוב להיות בקן, אז אני לא אהיה.

ובזמן שכולם מדברים עם מי הם יהיו בקבוצות המשך,

אני מתבאסת שאני בכלל לא רצויה פה.

אז בחצי שנה האחרונה הרגשתי ככ לא רצויה בקן,

הקומונריות התמקדו בח' וט' ושכחו אותנו,

מילא שכחו.. גרמו לנו לעזוב, לא לרצות להיות בקן.

ועכשיו יש הרגשה שבכלל לא רוצים אותי בתנועה.

אני לא אומרת שלא יכול להיות שזה גם באשמתי..

(נכון, ברגע שאמרו לנו כאילו "זה לא הקן שלכם יותר!" או במילים המדוייקות "אתם תעשו מה שנגיד, תדריכו מה שנחליט, תחשבו מה שכולם חושבים. או שאין לכם מקום פה יותר" אז אני יותר נוטה לומר שלא צריך, אני אביא את המהפכה לבד:P)

אבל מה שתמיד אהבתי פה שמקבלים את כולם כמו שהם,

ולמרות שכל מה שהיו אומרים לי לעשות בשביל התנועה הייתי עושה.

אז כן, יש לי גם ביקורת על התנועה, ואולי לא שמתי לב לדברים קודם..

אבל זה דברים כאלה שקורים כשמתבגרים,

שמים לב לדברים.

הייתי אמורה להתמודד עם זה,

אבל ברגע שהתחלתי לחשוב דברים שונים,

'מה אני עושה פה כשאני לא מאמינה באחד הערכים המרכזיים?'

אז לא התמודדתי, הבנתי שזה לא המקום שלי אולי...

דווקא כשמשהו חשוב לי אני אעשה הכל בשביל לשנות אותו,

בשביל שהוא יהיה הכי טוב.

אבל אין פה אנשים שבאמת מוכנים להקשיב.

וגם עכשיו כשאני ממש כועסת על השמוצ,

ואני מתה שמישהו ישמע אותי.

אז אף אחד לא שומע.

וזה לא השמוצ שהכרתי עד עכשיו.

אני כותבת את זה כי אני מנסה להלחם ולהשאר פה,

אני באמת לא מבינה למה..

אבל זה חשוב לי, כי אני צודקת.

יומגניב, חן.