בדיוק שנמאס לנו לחכות האוטובוס הגיע לקן,אנחנו מודות שבהתחלה המורלים של שאר הקבוצות קצת הפחידו אותנו אבל בדרך חזרה החניכות(אהממ אהממ לינוי לידר גל ועמית) הראו לכולם את המורל של קן שיכון-שירים במזרחית....
הגענו למין חורשה,שיחקנו תיפסוני מטורף שהסתיים בנפילה ואז התחלנו ללכת מסלול של שעתיים שבסופו הגענו לחוף,
אחח חוף פלמחים..איזה נוסטלגיה...
אוקיי האמת שבהתחלה נורא פחדנו שלא יהיה לנו זמן לכלום-טעינו היה מלא זמן מת.
שזה אומר מלא זמן חסר תוכן שזה אומר מלא זמן שבו כיסינו את החניכים בחול שיחקנו בכדור דיברנו והכי חשוב מלא זמן שבו טחנו מלא ממתקים.
בערב הלכנו להליכה קצרה במטרה להגיע למפקד האש,אחרי ההליכה למפקד וכמובן אחרי המפקד והכניסה דרך שער האש ואחרי אחים מטורף עם כל התנועה חזרנו למחנה.
חשוב לציין שאיפשהו בין ההליכה לכניסה דרך השער האש חילקנו שומריות בטקס חגגי..יואו הם היו כאלו חמודים עם
(!!!1השומריות הקטנות שלהם(טוב האמתי שהם היו ענקיות-ממש
חזרנו למחנה והיה ניסיון כושל לשיחת מדצים אבל בין לבין דיברנו עם מעיין,יערה ואלינור(וואו כמה זמן לא ראינו אותן!!!היה ממש כיף
!!!!הלילה היה קפוא..כרגיל..החניכים בקושי הצליחו להרדם חוץ מכמה חניכים ברי מזל שלהם הקור בכלל לא הפריע
נשארנו ערות עד לשעות הקטנות של הלילה אבל זה היה שווה בהחלט.
!!!!בבוקר היו השטפטאות(תסלחו לנו על השגיאות כתיב) וכל כך קינאנו בטניקים..וואי הם בטח ממש נהנו
(אחרי השטפטאות אכלנו ארוחת צהריים (יותר נכון להגיד מעין ארוחת צהריים-לחם עם חול
התפריט היה בחירה קשה בין לחם עם חול למלפפון עם חול, החיניכים של ה' התארגנו והלכו לים..
והדלדניקים נשארו במחנה ואחר כך הצטרפו להיניקים אחרי הליכה מייאשת לטקס חלוקת חולצות האירוע.
ואז סוף סוף הביתה..איזה כיף היה נכון
אוהבות ספיר ונועה
(תגיבו ועם לא אנחנו יודעות איפה אתם גרים מוואאאה (צחוק מאוד מרושע)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
