הרבה זמן עבר ,מאז הפוסט האחרון...החלטתי להכניס שם משתמש וסיסמה ולכתוב פוסט.
אני לא יודעת מי נכנסת ומי לא,יכוליות שאני סתם כותבת לעצמי ומבזבזת את זמני.
אבל בכל זאת,אין מה להפסיד.נכון?
בנות,מצבינו לא טוב.
סליחה שאני כותבת את זה כאן,בבלוג ,יומן אינטרנטי שכזה.כל כך פוסטמודרני מצידי.
פשוט(או למעשה,לא פשוט בכלל),אין בידיוק איך לתקשר איתכן,אנחנו לא מתראות הרבה..יכלנו להתראות בסופ"ש ופספסנו את זה.וחבל.
אני לא יכולה להעביר את מה שהיה,או יותר מה שלא היה ,בחלקלקות.
אני מדברת על הסמינר קן.אז נכון,מעיין לא יכלה להיות,כי היא בפולין(סיבה מוצדקת בהחלט) .אבל השאר יכלו להגיע.
וואלה,מבאס שאני ונועה (מיב')נאלצנו לחטוף קצת צעקות בטלפון מחברינו לקבוצת המשך,על זה שאנחנו לא מגיעות לסמינר של ק.ה.שאם יורשה לי לומר,הסמינרים בתקופה של עכשיו,נורא קריטיים.אני ונועה ויתרנו למען סמינר קן,ואילו בנות אחרות,קצת זילזלו והרשו לעצמן ,לתכנן לבוא בבוקר של שבת,או בתשע בערב.
מרגיש קצת שכונה.תודו.
אם אני ונועה יכלנו לוותר על משהו מאוד משמעותי וחשוב ,כל אחת אחרת יכלה.
זה לא נעים להיות רק 5 בנות,מתוך צפי של 15 (פלוס מינוס),לשמוע שמבטלים סמינר ..ושמתקפלים הביתה.
למזלי,היה לי טרמפ לסמינר של הקבוצת המשך.אם היתי חוזרת הביתה,היתי חוזרת שבוזה לגמרי.
מדציות יקרות,לא יעלה על הדעת,שתדרשו מחניכים שלכן,לקחת אחריות על הקבוצה שלהם,להגיע לכל הפעולות ושאתן,תזלזלו בקן,לא תקחו בו חלק(מלבד ההדרכה..) .אז נכון,אני שופטת אותכן ומגזימה נורא.אבל אני מרגישה שיש לי את הזכות לעשות זאת.
מכיוון שגם לי יש מספיק לחץ,גם לי חיים מעבר לקן ואני בכל זאת נותנת לו את כל נשמתי.
אתן מפספסות פה חוויה מטורפת,וחבל שאתן גורמות לאחרים לפספס אותה יחד איתכן.
טתניקיות,נעלמתן יותר מידי מהקן.ט' זו השנה הכי כייפית שיש בקן,השנה שתמיד זוכרים אותה כ-השנה,באסה לכן שהיא חומקת לכן בין הידיים,מבלי שתשימו לב.הקן מתגעגע אליכן,אתן חסרות עם ההווי שלכן,הצחוקים...
אני לא רוצה להגיד "חלאס,קחו אחריות.נמאסתן כבר".כי כבר אמרתי לכם את זה,וגם אחרים אמרו לכם את זה.בחירה שלכם.
אבל הגיע הזמן,שפשוט תבואו לקן,תחיו אותו קצת בהווי שלכם.הקן צריך אותכן,הוא מתגעגע אליכן.
תכף חג קן,ואם לא תתנו מעצמכן ,הוא לא יקרה שוב.אז אל תבואו אחכ בשאלות מהסוג- "למה אין חג קן?".
אם לא תרצו בחג קן הזה[זה התהליך,הכי טוב שקן יכול לעבור.הכי מגבש.הכי יוצר הווי,זיכרונות טובים..],הוא פשוט לא יהיה.
ולקן שלנו,מגיע שיהיה חג קן.
מקווה שמישהי ראתה את זה ושגרמתי קצת לנקודת מחשבה.
אוהבת הכי הכי הכי בעולם,
חן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
