מה נשמע?
מחר חן ואני עולות על שומרית ורכבת (או אוטובוס) ונוסעות לשבוע חפיפה.
ברשותכן [ברשות-חן] אני אכתוב בעיקר בשמי.
קן שיכון זה מקום לא פשוט. מאז שאני שם אני מגלה שוב ושוב שהוא מאגד בתוכו את האנשים הרגישים ביותר, הקלים לזעזוע.
אני מאד לא רוצה לרשום בפאתוס, אלא בכנות, אבל סלחו לי אם יתפלקו כל מיני מילות-קומונרית-שמו"צניקית מידי פעם.. ככה זה אחרי שבוע שם...
בנות, 4 שנים הייתי חלק מהקן הזה. גם אם פחות בשנתיים האחרונות וגם אם לרגעים לא הייתי שם בכלל, תמיד היה ברור שהוא חלק מהנוף בחיים שלי, שכמו שאני חלק מהמגמה וחלק מהחברים והמשפחה, יש גם את קן שיכון.
4 שנים הוא ליווה אותי, לפעמים הקן היה ממש במרכז החיים והעשייה ולפרקים הוא נדחק לשוליים וחיכה לתורו.
בגדול בכיתה ט' חייתי שם, עם שלוש פעולות בשבוע ועוד ערבים ופעילויות וסתם לבוא לקן כדי לשים רגע את הראש. בתקופה שהקן היה הבית השני שלי, ואמא שלי התחרפנה שאני לא מגיעה הבייתה. ואז הגיעה כיתה י', ואיתה מחויבות גדולה יותר, שנה של טירוף וזעזועים, אם בהדרכה- כשבאים שלושה חניכים ושבוע אחרי באים פתאום 20... ואם בהדרכה שלי- שפתאום יש פעולה בשבוע ואז אין למשך חודש ואז המדריך והמלווה פורש..
י' הייתה שנה מטורפת, עם המון עבודה והמון תגמול על זה. גם אם בסופה החניכים שלי לא נחשבו לחלק מהקן [לצערי הרב], אני יודעת שאת שלי עשיתי באותה שנה.
ובכיתה י"א כשהכל הפך לשונה, פתאום להכיר את התנועה מבפנים, פתאום זה לא רק הקן והדרכות ומחנאות וטיולים ופולין... ומליון דברים שהתנועה ליוותה אותי בהם- מצד אחד, ומצד שני- גם חסמה מאד והגבילה.
כאן המגמה נכנסה וכיסתה חלק עצום מהחיים שלי בלי לספק לי מספיק הסברים למה.
השנה הזו התחילה בהדרכה שממש לא רציתי, נתתי בה את מה שאני מסוגלת בתחומי ה"לא רוצה" שלי [שהסף שלהם נמוך מאד, כלומר- אם אני לא רוצה משהו אני לא אעשה אותו בכלל, או ממש לא טוב], וברגע שהסתמנה הבנה, קיבלתי תפקידים טובים יותר שהלוואי ובאמת היה לי את הזמן למלא [במקום לעשות סרט. ממש...], אם זו הקבוצת מוזיקה יהי זכרה ברוך ואם זו הרעיונית שתמיד באיזהשהו מקום תהיה בכלל של חן. [לוי].
ואז הגיעה י"ב. הכעסים שלי על השמו"צ תפסו את מקומם והוכיחו את עצמם בסרט הגמר שלי שקיבל ממני כל מה שיכלתי לתת.
אמנם מאד רציתי להדריך אבל זה לא יצא לפועל, אני מאשימה את עצמי, גם. ואת הזמן, בעיקר... [אבל זמן זה בחירה שלנו, ואחרי הכל, זו גם הייתה הבחירה שלי].
ועכשיו י"ג, שלומר את האמת- אני יוצאת אליו ברגשות מעורבים. עם אותו האנטי כלפי התנועה, אותו הכעס, אבל גם המון אמביציות לשנות, המון כח,אני מקווה שהוא לא יגמר על השבוע חפיפה.. כי כמו שאמרתי, אנחנו אנשים קלים לזעזוע, זו המהות של שיכון..
בנות יקרות, אני יודעת שאני משאירה מאחורי קן שלא קיבל ממני את המירב, לא בכוונה, בעיקר בגלל לוחות זמנים צפופים וסדרי עדיפויות מסוימים.
אבל אני גם יודעת שאני משאירה מאחורי, כמו ששמו"צניקים נוטים להגיד, אבל באמת- שותפות. אני יודעת שזה לא פשוט, אבל מעיין, ספיר, נועה וענבל, ואני מקווה שם בר, לימאי וכל מי שתרצה לקחת חלק, הקן שלכן עכשיו
באחריותכן, בין היתר.
אני מאמינה גדולה בלרצות, חושבת שאם דברים באים לא מתוך רצון- עדיף שלא יבואו בכלל, אני חושבת שאתן רוצות, באיזהשהו מקום עמוק, שמעבר לטוּב שהיה לכן בט', אתן גם רוצות שיהיה טוב שאתן תיצרו, משהו בקן שיכון שיהפוך אותו לקן לא בהקמה אלא מוקם ומורם וחזק, וכשאתן תצאו, לי"ג או לצבא או סתם כי ימאס לכן, תשאירו מאחוריכן, לשם שינוי, אנשים שידריכו, וקבוצות גו"ב ולא רק גו"צ.
אתן יודעות מה יפה בקן? הוא יכול להיות מה שתרצו. הבנתי את זה לעומק השנה, כשהגעתי לקן והתחלתי פשוט לכתוב על הקירות.
קחו חדר- תהפכו אותו למה שתרצו, תציירו עליו תצבעו אותו.. תהפכו אותו לחדר פוליטי, חדר אופניים או נגריה או כל מה שתרצו! זו המהות של הקן, לפני הלבישה של השומרית ולפני ההדרכות, היצירה הזו של מקום שלכן. משהו בין בית לסדנאת עבודה, כי בחדר אי אפשר לעשות כל מה שרוצים ובביה"ס בטוח לא. אבל הקן? בשביל זה הוא נוצר.
תעצבו אותו בדרככן, ואם אני כבר כותבת אז מילת עידוד לשנה הבאה- יש לכן את הקומונריות הטובות ביותר שיכולתן לבקש, הלוואי והייתי שם עוד שנה רק בשביל להיות חניכה שלהן.
יהיה לכן טוב.
אני עושה רשימה קצרה של חלומות שלא הוגשמו על ידי ועל ידי חן וחן בנות הקבוצה שלי, אבל שנורא רצינו שיקרו: [כולן מוזמנות להוסיף]:
# נגרייה- כמו בקן ורשה ובעיקר כמו שחלמנו כבר מט', שנוכל לתקן ולהכין ולעצב דברים וגם זה פשוט כייף.
# פנצ'רייה- למרות שאני לא בטוחה שכבר יש כל כך מי שיתפעל אותה.. שייקו [אחווה] ואני הקמנו אחת עד ששברתי לאיזה ילד בורג באופניים ומאז היא לא כ"כ תפקדה..
# קבוצה פוליטית, מתפקדת, חזקה, מחתרתית ובעיקר- פוליטית!!! אחת כזו שתלמדו בה על מה שתרצו ותעשו ממנה מה שבא לכם ותשתלטו על העולם ותעשו מהפכה!!!!! אני אשמח לבוא בסופי שבוע להעביר לכן לימוד או עניינים דומים סתם בשביל הכייף, אבל הכי טוב שמישהי תיקח על זה אחריות באמת ואתן יודעות, פעולה בשבוע, אבל על אמת. זה יכול להיות אדיר.
# קפיטריה- אם אי פעם תצליחו להקים אחת כזו זה באמת יהיה להגשים את החלום של קן שיכון ואת המהות האמיתית שלו- אוכל!
זהו בגדול, מזגן כבר יש..
אני לא ממש מצליחה לזכור עוד דברים וזה גם סתם גולש.
אז.. מחר אני נוסעת לעכו לשבועיים ראשונים שאחריהן תגיע שנה שלמה של שמו"צ. יהיה כייף נכון?
אל תשכחו שזו לא פרידה, ואני עדיין כאן. זמינה בנתיים בטלפון שלי ובקרוב גם עם פלאשמו"צ שאתן הראשונות לדעת את המספר שלו, אל תהססו להתקשר, מקסימום אני אצנתק לכן מאוחר יותר ;]
אני אבוא לבקר, מבטיחה! ותבואו גם כי יהיה אוכל טעים!
אוהבת מאד
נועה [בורשטיין]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
