את מביטה בי בדממה וזה מכאיב לי. את לא נושמת ואין לך גוף אך מבטך עדיין צורב.
ליבי מחסיר פעימות ואני עוצמת את עיניי ומנסה להוצאי אותך מהראש אבל את שם.
את נתפסת בחוטי מחשבה, נועצת את ציפורנייך ולא מרפה.
ואני אוהבת אותך ואני מתעבת אותך והלוואי היית עוזבת כבר אבל את נשארת.
את עומדת בפינה ומביטה בי ואני עוצמת את עיניי ופוקחת אותן שוב,
לוקחת נשימה, ליבי ממשיך לפעום ואני יודעת שאת תמיד שם בשבילי.
ואני יודעת שלעולם, לעולם לא תשאירני לבד.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
