מצטברת כאן ערימה מכובדת של קטעים שמעולם לא יפורסמו; חלקי רעיונות, התחלות של מחשבה, פיסות קטנות מההוויה היומיומית שלי. בדרך כלל חשוב לי לתעד, לשמר, להעמיד דברים על דיוקם, לפחות ביני לביני. אבל נדמה שלאחרונה אני מסתפקת בהתחלות, בהיכרות הראשונית עם הרעיון שאין צורך להרחיב ולהעמיק בו, וגם אין צורך לשתף. אני גם מדברת פחות. קשה להבחין, כי אני לא נמנעת מלספר, וגם משתתפת בשיחות עמוקות יותר, אבל משהו במחשבות שלי פתאום הפך לפרטי יותר (כמעט סודי, כשחושבים על זה).
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
