talkin' 2 myself

שיר חדש שכתבתי ממש עכשיו אחרי מלא שזמן שלא כתבתי שירים (גם באנגלית) ויצא לדעתי ממש יפה אז רציתי לשים פה אז בבקשה:

הגוף זוכר

השמש והירח תמיד צופים מלמעלה

מתחילים להסתכל ואז ממשיכים הלאה

אין איפה להסתתר, אין לאן לברוח,

הגוף זוכר ואז הזיכרון חולף עם הרוח

הלוואי שהשמש והירח יברכו

ושאת הכאב והדמעות יסלקו

הצחוק והבכי כבר מאוד עייפים

והעננים בשמיים עדיין מרחמים

הפרחים והעצים לידם חיים, מבינים

איפה נוכל למצוא שלווה?

לבנות גוף חדש כי הזיכרון לא נעלם

יום אחד גם אנחנו נוכל לחייך חיוך כנה

ונזכור את המקומות שאליהם נפנה

הצחוק והבכי את האמת מסתירים

והחלומות כבר לא מצחיקים

לאן נלך? לאן נלך?

כולם כבר עזבו אבל הלב עוד עצוב, שוב

והנה אור התקווה של השמש

והאור השומר של הירח

הצחוק והבכי מאוד מעייפים

אני מקווה שבאור שלהם

אוכל להלחם

מתחת לעננים ובין הפרחים והעצים לחיות  ולהתנחם