אבל אני חי בתחושה שהכל נקבע מראש. משהו שכנראה נשאר בי מהתקופה ההיא. אין בי פחד. מי שמאמין מפחד. אני אחפש את הצדדים החיוביים בכל מצב ואשתדל להתמקד בהם. תקראו לזה איך שבא לכם פילוסופיה, פסיכולוגיה. אבל הגישה הסטואית הזאת עזרה ועוזרת לי בחיים. ככה בתחושה שלי.
יש שחושבים שאני מצליחן, הקודמת היתה בטוחה שאני תחמן שמסובב את כולם על האצבע "אתה תכננת את זה. נכון?" הייתה אומרת לי. ואני לא תכננתי כלום. אולי ראיתי שני צעדים לפניה אבל לא יותר. היא לא הבינה איך אני רגוע תמיד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
