בני הפות הגיע לבית הספר צוהל ושמח. שם פגש את כל חבריו, אברי המין. לא עבר זמן רב ובהישמע השיעול כל האיברים עלו לכיליות.
כרגיל, ביום הראשון ללימודים גם אחרי השיעול עדיין נשמעים קולות צחוק ודיבורים - אין זה מפתיע אף אחד. אך באותו היום כאשר נפתחה דלת הכליה, השתתקו כל האיברים בבת אחת.
לכליה נכנסו שתי מורות, לא אחת. הנורא מכל היה ששתיהן נראו כמעט אותו הדבר. כאשר התחילו לצעוד לקידמת הכליה נגלה הדבר המזעזע ביותר - הן היו מחוברות זו לזו. המורות היו סיאמיות! הן היו זוג שדיים שלפי הקמטים, כתמי השמש והנפילות היה אפשר לגלות שהן בערך בנות 370.
השדיים נראו מרוצות מהשקט שחל בכליה ומיד הציגו את עצמן: "שלום, אברים", אמרה השד הימנית שבמקרה הייתה גם נפולה יותר. "אני גברת סדום, ואני אהיה המחנכת שלכם במשך שנת לימודים זו" המשיכה ואמרה השד הימנית. "אני גברת עמורה" אמרה השד השמאלית שאמנם לא היה נפול כמו גברת סדום, אך היה מקומט יותר, "אני אהיה היועצת שלכם למשך השנה ואם ירצה שם, ישתבח שמו, גם למשך השנים הבאות".
כשסיימו השדיים להציג את עצמן, ידע בני הפות מה חושבים על האיברים בכליה - איך שד אחת מקומטת יותר (וכנראה גם מסורתית יותר) והשד השנייה נפולה יותר כאשר הן תאומות סיאמיות? אך המחשבה של בני נקטעה כאשר השדיים לקחו גיר וכתבו בגדול על הלוח:
שיעור חינוך מיני!