אז לפני שאני נוסעת לאילת (עד יום חמישי בערב), כדי שלא תאבדו שיער מרוב מתח אשחרר לכם את הפרק השלישי והמפתיע בספר "בני הפות". מקווה שתאהבו!
שוב שרר שקט בכליה וכל האיברים נראו מופתעים. מיד השדיים הסבירו את עצמן: "תראו, איברים, אתם בגיל שצריך לדעת מה קורה לגופכם. אתם צריכים להכיר בשינויים ולא לפחד מהם. לכן ניצלנו את השיעור הראשון, כאשר כולנו קצת מפוחדים ונבוכים, והחלטנו להביך אתכם עוד!".
בני, שהיה פות לא מפותח לגילו, חשש מהרעיון וידע שכל האיברים האחרים יצחקו עליו בהפסקה ושהסיכוי שיעשו לו ווג'י הולך וגובר (ו-ווג'י עם חוטיני בטח יכאב פי כמה...).
שוב מחשבתו של בני נקטעה כאשר השד השמאלי, גברת עמורה, החלה לצעוק על איגי שהייתה ביצית מופנת מצפון תל אביב, שהייתה מלאה קצת. טוב, במחשבה שנייה היא הייתה ענקית: "שמע ישראל ה' אלוכינו, ה' אחד! את לא מתביישת לשבת בכיתה עם הפיתה כשאת נראית ככה? ובטח גם לא אמרת את ברכת המזון, נכון? תביני, משיגינע קטנה, במיוחד בשביל ביציות כמוך המציאו את האנורקסיה!". גברת עמורה המשיכה להשתולל ולצרוח ובכלל לא שמה לב שאיגי המתייפחת מנסה להסביר שהיא בדיוק בתקופת הביוץ.
גברת סדום מיד הרגיעה את אחותה. היא הסבירה לכיתה על האלרגיה הקשה של גברת עמורה לעודפי משקל והושיטה לה את התרופה שלה להרגעה, פוסטינור, והחלה בשיעור.
"מי יודע איך אנחנו משתנים במהלך גיל ההתבגרות שלנו?" שאלה גברת סדום את האיברים בקול רגוע. מיד התפרץ ציון, צינור השופכה רפה השכל ואמר: "צומחות לנו שיערות שחורות ומתולתלות כאלה". כשסיים ציון את תשובתו מיד קם ממקומו והתנדב להראות לכולם את סימני ההתבגרות שלו. במזל תפסה אותו בזמן גברת עמורה כאשר מבטה נראה מעט מטושטש ולא מפוקס בגלל התרופות. היא הודתה לו על תשובתו והורתה לו לשבת.
"ובכן, איברים" המשיכה גברת סדום, "באורך פלא, ציון צודק ואכן צומחות לנו שיערות. פלומה זו נקראת שיער ערווה".
בני, שכאמור היה פות שנראה ילדותי מעט, הרגיש לו בנח. כשלא שמו לב, הזיז, בני, מעט את החוטיני החדש שלו והסתכל על עצמו. לא הייתה עליו אפילו שערה אחת! לא שחורה ולא בלונדינית. לא מתולתלת ולא חלקה. בני היה נקי משיער.
בני שמע את יתר האיברים מתלחששים וראה את האצבעות מצביעות עליו. בני ידע שעליו לעשות מעשה. הוא לקח את הילקוט שלו עם התמונה של מייקל לואיס והלך לעבר הדלת. גברת עמורה שהבחינה בו נעצה בו מבט ממוסטל ושאלה: היי, בני, לאן אתה הולך? עכשיו מתחילים בסבב שמות. כל אחד יגיד את שמו ושם של מחלת מין שמתחילה באות הראשונה של השם שלו!".
בני לא היסס לרגע, הסתכל על כל אחד ואחת מהאיברים שבכליתו ואמר בגאווה: "אני יוצא לחפש את שיערות הערווה שלי!".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
