כל הכבוד על שהסכימו לגייס אותי.
כל הכבוד שנתנו לי תפקיד "איכותי".
כל הכבוד שגורמים לי לתפקד אחרי שתי שעות שינה בלבד.
כל הכבוד על שיעורי המשחק שקיבלתי ("פטור מקור" לא הולך ברגל...).
כל הכבוד שהצליחו להלביש אותי בצבע אחר חוץ משחור וכל הכבוד שאני מצליחה לשמור על הליכה נשית גם בלי עקבים.
אבל איפה החוויה הצה"לית? איפה הטירונות המטונפת עם הפה המלוכלך ונעליי הבנים? איפה השירי המורל והרעל?
ואיפה לעזאזל הכתובות בשירותים? כל שאני ראיתי היה: "מי זונות? 160 זונות". לא מתחכם במיוחד.
גם כן תפקיד איכותי...
אני יודעת שהבטחתי ושזה לא בדיוק קרה. תוכלו להגיד ששיקרתי, אבל באמת שרציתי.
הפרק החדש במסעו שלו "בני הפות" כבר מוכן אצלי בראש, כל שחסר הוא הזמן להעלות אותו על גבי הנייר (או ב"פנקס רשימות").
בקרוב גם עיצוב הבלוג ישתנה. כמובן שגם השינוי כרוך בזמן פנוי. אין לי. אך כשיהיה, זה יקרה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
