נאחזת בנוצה.

    אנשים, בין אם תסכימו איתי ובין אם לא, זהו יצור חיי הדוחה מבין כולם. הבגידות שהתרחשו בקרב האנשים שאני מכירה בחודשיים האחרונים היו ברמה כ"כ גבוה שאני כבר לא יודעת אם לירות בהם או לירות בעצמי. גם זה וגם זה לא שווה לא את המאמץ הפיזי של היריה ולא את המאמץ הנפשי של תפיסת עצבים והתאכזבויות הרבות. המסכנה המעניינת שהגעתי אליה היא שמירת קשר עם החלאות הללו, מדוע? כי גם לי יש אינטרסים בסופו של הדבר. היחס שלי כלפיהם לעולם לא יחזור להיות אותו יחס שהיה בעבר, יחס של כבוד ואימון בעיקרון, אותם הדברים הנאיביים שלי. אמנם לאחרונה אני טיפונת אגרסיבית כלפי אנשים, אבל מי אשם בכך אילו לא הם עצמם? כך שאינם יכולים לצפות ממני לסגור עיניים להעמיד פנים שהכל בסדר, לפחות בהתחלה עד שאני אאזן את עצמי, תהליך זה לוקח קצת זמן.

-  -  -  -  -

  אני מאחלת לזוגות החדשים הרבה הצלחות(:

-  -  -  -  -

  סוף-כל-סוף יש אירועים, אם יש אירועים אז יש עבודהD: קיבלתי את הצ'ק של החודשואני לא מתלוננת. הטיפים זורמים לאט לאט והלימודים לא מפסיקים להפתיע אותי. עוד מעט אני אלך ללמוד לפסיכומטרי, אני חושבת שזה יכניס אותי ללחץ מטורף ויהיה עליי אפילו לבטל את העבודה של המלצרות, או לבוא לחלק מהאירועים. לחצים עצומים הולכים להיכנס לחיי, אבל אני יודעת שאני אתגבר עליהם, גם אם אמצא את עצמי מתלוננת רבות על כך. הרעיון הוא לעבור את כל זה עכשיו רק בכדי שאחר כך אוכל לקחת נשימה ארוכה ולהתחיל את הלימודים האוניברסיטאים שלי בפקולטת הרפואה. המינימום שרוצים ממני הוא 700, ובנינו, מה זה 700? צחוק של ממש. אני רואה את עצמי נגשת פעמיים לפסיכומטרי על מנת לשפר את הציון הראשון, אמנם זה בזבוז של כסף וזמן, אבל ההצלחות רבות יותר. כנראה שזה מתוך פרינציפ מסויים. אינוואי איך שלא נסובב את זה, אם או בלי הפסיכומטרי המקום בתחום הרפואה נמצא כבר אצלי בכיס. הפסיכומטרי זה רק בשביל הפרוטוקול.

-  -  -  -  -

ולסיכום, המשך יום קריר וטוב לכם, אני עפתי להיתקלח*-*