לא עדכני הרבה זמן, ואולם זו הייתה התוכנית שרציתי להמשיך איתה לעוד כמה ימים וכי אין לי באמת זמן לזה אבל.. אחרי שביקשו ממני נורא יפה אני אענה על הבקשות היפות ואעדכן. זה מחמיא לגלות שעדיין יש אנשים שקוראים כאן למרות שלא מגיבים
הלימודי עומדים במקום, הימים האחרונים לא זזים מצד אחד וטסים במהירות האור מצד השני. ואני עדיי מתפללת ליום האחרון של הבגרות למרות שלמחרת אני אצטרך להתגייס, אם אני לא טועה... אך, ניחא, אתגייס מוקדם יותר אצא מוקדם יותר, ועם מקצוע וסטאז' כך שאני לא מתלוננת.
יצא לי לחשובת רבות על אנשים, על היכן אני עומדת, לאן אני רוצה להגיע ומה קורה סביבי בצורה סובייקטיבית. היו ריבים עם חלק מהאנשים אך מה אני יכולה לעשות? אני לא מסוגלת לשתוק ולסתום את הפה עם גאג ואם באמת אכפת להם ממני הם יבקשו ממני סליחה ואני בנתיים ממשיכה לחיות הלאה. אני לא עוצרת בשביל אף אחד ואין לי באמת בשביל מה. מילא עוד מעט אני הולכת לצבא ומשם הכבר הכל ישתנה. יש לי מיבחן בפסיכולוגיה בקרוב ושלומקי עוזר לי, הוא מזכיר לי את המורה שלי לאנגלית, לשעבר, חיה יחזקל, עקשן ומכריח אותי ללמוד להבין ולשנן. זה כנראה מה שהייתי צריכה
הדס אולי באה בפסח ונראה מה אנחנו נעשה, אני כבר לא רואה את עצמי בכפר-סבא ונפגשת איתה משום שזה נהפך למעין שיגרה בכל פעם שהיא באה. אבל ניחא, אני מאמינה שהפעם זה יהיה אחרת וכיוון שהיא תשהה כאן קצת יותר מכמה ימים:) כך שאני לא דואגת יותר מדיי.
הרצון לבוא לכפר-סבא דוהה עם הזמן, אם זה היה בשביל אנשים מסוימים אז כעת חשיבותם בעיניי דוהה כמו להבת סיגר. ככה זה אצלי וכזה בן אדם אני. לי יש סיבות ולא כל אחד צריך לדעת עליהן וזה מה שמותיר אותכם לאמץ לעצמכם 'דעות קדומות' עליי
ניתקתי קשר עם בנאדם שהכרתי יותר מדיי שנים, למעשה הוא היה היחיד ששמרתי איתו על קשר כ"כ הרבה שנים עד כה וכנראה כמו שאומרים "מיצינו" את כל מה שיש ואת כל מה שאין ומעבר לכך.
אני תמיד מוצאת אנשים חדשים ולומדת דברים חדשים על החיים מכל נקודת מבט וטוב לי עם זה. אם פעם הרבתי לדבר על זה והצגתי את זה בצורה יפה, לאחר מכן פרשתי מהתושייה הזאת וכיום, אני מתבוננת מיישמת ופועלת. ללא דיבורים, ללא מילים מיותרות. אני אוהבת כשהכל דוגרי. אני דוגרית ומצפה שאיתי יהיו דוגריים. אני שיחקתי יותר מדיי במשחקים של סחור סחור וזה כבר ממזמן נמאס עליי.
אני חזקה, אני חכמה, אני נאה ושום דבר לא יכול לפגוע בי, במיוחד לא בני אדם. וטוב לי.
יש לי על מי להישען כשאני אזדקק לכך, יש לי מי שיגן עליי אם אצטרך ויש מי שיעמוד לצידי באש ובמים. מי שלא אז הוא לא באמת חבר אמיתי.
עוד מעט מסתיימת השנה הלימודית ואני אתחיל שיעורי נהיגה כנראה או שאתחיל ללמוד פסיכומטרי, מה שיבוא לפני. התחלתי לחסוך ואני שמחה שיצאתי מהמינוס שעשה לי לא טוב בלב ובכיס. אמנם אני קצת מצוננת, אני עקשנית ואני אעמוד בשלי.
יודעים למה? כי אני בלתי מנוצחת
ועכשיו, הלכתי ללמוד לפסיכולוגיה קצת, אני הולכת להוציא ציון סקסי ואקרע למורה את התחת בכל המובנים.
תודה לכל מי שהיה על צידי בכל הדרך הזו.
ולא, זה לא אתה אולג, ולא סטיב, לא ולאד ואפילו לא את.אף אחד מכם. אבל עם 3/4 מכם אני כבר סיימתי.
וכמו שדמי אומר: " על הזין שלי! בלי וזלין!"
המשך יום נהדר שיהיה לכם.
תגיבו לפחות שאני אדע מי בכלל נשאר לקרא פה אחרי כל המשברים שהבלוג עבר
*יהיו חסרות אותיות או רוחים, הכל בגלל המקלדת המפגרת שזוללת ליאת הסוללות כמו ג'.ג פאיז:(*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Mrs.God
