הכל התחיל בכך שקטיה אמרה שאמרו לה שהיא צריכה קולר עם פעמון שישמעו מתי היא מתגנבת. אז אמרתי לה, ואללה! אני אקנה לך קולר של חתולים! קולר אמיתי של חתולים עם פעמון! אני ארשום עליו מיצי ואת תהי החתולה שלי!. תחילה היא חשבה שכל הנושא הזה הועבר בהומור קל... נתתי לה להבין שזה מה שהולך לקרות, והיא השיבה לי " נראה אותך!" מה שהגביר את הרצון שלי לבצע את זה כמה שיותר מהר. אמרתי לה שזו תהיינה מתנת יום ההולדת שלה ומאותו היום הינה תיהיה החתולה שלי ועליה לבצע כמה תנאים שעליהם היא הסכימה.
התנאים הינם פשוטים, עליה ללבוש אותו כל הזמן. רק לא במקרים הבאים המפורטים להלן:
-מיקלחת, להוריד, להיתקלח ואז לעדנו שוב.
- הייקי, זהו חוג של קרב מגע שבו קטיה נמצאת מזה כבר כמה שנים טובות ולא יודעת באמת משהו.
-כשקטיה תתגייס, אסור לה ללבוש אותו בצבא אבל בחמשושים או בימים בהם היא תיהיה מחוץ למסגרת הצבאית ותהיה על אזרחי עליה ללבוש אותו שוב.
יומיים לפניכן נכנסתי אל תוך חנות בעלי חיים וניגשתי אל "מדור" הקולרים הענקי שהיה להם שם, ראיתי קולרים במגוון צורות, צבעים, פעמונים ואף אפילו התבוננתי על קולר של כלבים, מתכתי עם קוצים כלפי פנימה ואז התחלתי לדמיין דברים ועלה חיוך של סיפוק סאדיסטי על פניי... ניגשה אליי המוכרת ושאלה אותי אם אני מחפשת משהו ספציפי ואז פתחנו בדיון. שאלתי אותה היכן הקולרים אשר מיועדים לחתולים והיא הראתה לי קיר שלם.
הוצאתי קולר אחד וחקרתי אותו במקצת, הגעתי למסקנה שאין זה יעלה אפילו לזרוע של קטיה ושאלתי אותה האם יש להם קולרים לחתולים שמנים. היא בהפתעה שאלה אותי עד כמה החתול שמן, אמרתי לה שעד מאוד.
לאחר זמן ממושך והדגמים שהיא הביא להישג ידי, ראיתי קולרי גומי, ושאלתי אותה האם גם זה מיועד לחתולים שמנים והאם אני יכולה לראות מקרוב. היא הסכימה והביאה לי, החלה לשאול אותי איזה סוג של חתול זה... אמרתי לה שזה סתם חתול שמן מאוקראינה ומעצבן... היא ציחקקה לה ואז החלטתי שזה הינו סוג הקולר המתאים ביותר לחתול השמן שלי!
אמרתי לה שאני אחזור בעוד כמה ימים אחרי שאראה אם זה מתאים ואביא את החתול שלי.
היא אמרה שהיא נורא תשמך לראות את הגארפילד שלי, חייכתי לעברה ויצאתי מהחנות.
ביום חמישי, לא היה לי כוח להיכנס לשיעור ביולוגיה ואמרתי ליעל הנדל שאני הולכת לראות מה קורה עם הביודע שלי על חשבון השיעור שלה והיא הסכימה ובציבה לי תנאי, שאומר, שעליי לחזור לשיעור לאחר הבדיקה! היא חייכה חיוך גאה לעברי ואז אני וקטיה התחלנו לפבוע לכיוון השער.
השומר הכושי כהרגלו קרץ לנו והמשכנו ללכת לכיוון החנות. היה מוסכם שקטיה תקבל קולר בצבע סגול פסיכודאלי, המילים אחרות וורוד פוקסיה. ושעליה להיות חתולה טובה.
נכנסנו לחנות, המוכרת הייתה שמחה לראות אותי. כשהגענו למדור הקולרים התבאסתי לראות שאין קולר בצבע וורוד פוקסיה כפי שציפיתי. בזמן שקטיה התלהבה ממראות הצבעים של הקולרים שהצעתי לה שאלתי את המוכרת האם יש להם במקרה במחסן קולר בצבע הנדרש. המוכרת עצמה נראית פריקית. אמרה לי שאילו היה לה קולר בצבע זה היא הייתה כבר ממזמן שמה על החתול שלה! ואמרה שכולם אוהבים את הצבע הזה משום מה.
בחורה ממוצעתץ כבת 25 מקסימום, אולי היא אפילו אחרי צבא, אם לא לפני,נראית צעירה למדיי.
ובכן, היא חזרה לעמדה שלה ואני התחלתי למדוד על קטיה את הקולר... הקולר התאים בצורה יוצאת מן הכלל ואז אמרתי לעצמי שאני אקנה לה קולר בורדו יפייפה אם אני כבר מוציאה כסף.
אני באה לשלם על הקולרים, קניתי גם לעצמי בשביל הפאדיחה המשותפת. שילמתי ולקחתי את קטיה לפינה בתוך החנות הלבשתי על קטיה את הקולר ואמרתי לה לעשות לי מיאו... קטיה עשתה מיאו של חתולה מיוחמת... המוכרת העבירה את כל תשומת ליבה לעברנו ואז התחלנו לצאת מהחנות דרך העמדה שלה, הלכתי באיטיות על מנת שהיא תשים לב על הצוור של קטיה, הפעמון צלצל והעישונים של המוכרת החלו להתרחב והיא ניסה לאפק את צחוקה. עלה חיוך קטן על פניה.
אני בדרכי אומרת לקטיה: "בואי מיצי, בואי חתולה שמנה ואוקראינית שלי" בואי חמודה , בואי מיצי מיצי מיצי*-*" " תעשי מיאו!"
בעת היציאה, ראיתי את המוכרת על הריצפה וצחוק גדול ומתגלגל נשמע מעבר הכניסה לחנות.
בדרך גם אמרתי לה שתעשה הזמנה לקולר בצבע וורוד פוקסיה וכי אולי נחזור להחליף.
חשבתי על לקנות כערה לחתולים ולשים אצלי איפשהו בפינה למקרה ושקטיה תבוא אליי הבייתה...
ובשביל הפאדיחה, עדנתי את הקולר שלי ברחבה של בית הספר ונכנסתי לשיעור ביולוגיה. באתי למורה לשאול אותה שאלה רטורית על מנת לראות מה תיהיה התגובה שלה. הקולר עם הפעמון תפס את תשומת ליבה, היא חייכה חיוך רחב והיה על פניה הבעה משועשעת קלות, הושיטה את ידה אל עבר הפעמון ואמרה "איזה חמוד זה! זה נראה ממש כמו של חתולים!"
חייכתי אליה ואמרתי לה
" אכן כן, זה של חתולים!"
ואז היא התחילה לצחוקXD
התמונות יעלו בקרוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Mrs.God
