הלב קפא והתרוקן
זה חוזר על עצמו כ הזמן, הכל רוטציה של ביטחון עצמי וסיפוק... לפעמים הכל טוב ונהדר ומצחיק אבל אז מגיעות הדמעות והמסכה נמסה לי
נראה לי שהכל סתם
אף אחד לא אמיתי..
והיא משתנה כל הזמן,כשרע לה והיא צריכה תמיכה היא יודעת שאני תמיד אהיה שם והיא אוהבת ונחמדה אבל כשהמצב אצלה שוכך, והסופה שלה נרגעת אני קצת יוצאת ונעלמת לה מהתמונה... היא לא צריכה אותי יותר אז נראה לפעמים שהיא לא צריכה להיות אלי נחמדה יותר
ויש את הטון הזה שמעליב.
וכשהן ביחד היא פוגעת אמרתי את זה ואמרתי בכנות אז כשזה נגמר..
אני כבר ממש שונאת הרבה דברים
אני לא יודעת כלום יותר.. שום דבר לא מסתדר והכל מכוער
אני לא מצליחה לצאת מהבוץ שלי
אני רוצה לבכות ולהעלם
נמאס לי מהכל
אין לי משמעות אין לחיים משמעות
והכל ריקני
לא רוצה ללמוד
ולא לעבוד
וגם לא להיות לבד
אני צריכה צומי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אניהי. (".)
