היוש,
רק בהתקפי דיכאון אני נזכרת בישראבלוג...
לא זה לא אמור להגיד שום דבר... פשוט מרגיש לי נוח לברוח לכאן...
עבר המון זמן מהפוסט האחרון.. הוא היה לפני 3 וחצי שנים איך הזמן טס שנהנים...
אין לי הרבה מה להגיד.. פשוט לפעמים צריך לפרוק למישהו ואני מרגישה שכרגע אין לי למי...
כל כך הרבה צרות.. עם השנים הצרות גודלות..
יש שיגידו את בת 23 כל החיים עוד לפנייך..
וזה נכון.. אבל עברתי גם כבר 23 שנים לא פשוטות..
לא אומרת שתמיד היה רע.
היה גם טוב..
פשוט לא מבינה איך הגעתי למצב שאני נמצאת בו היום...
זהו, אני אלך לישון ואקום בבוקר כמו חדשה.
לילה טוב.