האיש שלא היה שם

אני לא יודע אם מישהו עוד מבקר פה לפעמים, זה גם לא ממש משנה - גם ככה אני לא כותב בשביל התגובה, למרות שאין בעיה שתגיבו (אני גם עונה בדרך כלל)

הפוסט הזה הוא זועם/פוחד/עצוב

עכשיו שמעתי על החטיפה ואירועים בצפון, והלב שלי ירד לתחתונים, מפחד שמה שחששתי ממנו אז בבריחה, בתור חייל משוחרר טרי שבילה כמעט את כל השירות שלו בעומק רצועת הביטחון (מישהו בכלל זוכר את המושג הזה) - מתגשם. ונראה לי שזה מתגשם.

אמרתי אז, לכל מי שרק רצה לשמוע, וגם לכאלה שלא. שהבעיה היחידה (והעצומה) בנסיגה מדרום לבנון (שהפכה בסוף וגם נתפסה בעיני הצד השני - כבריחה), היא שאנחנו משאירים את היוזמה לצד השני. כמעט כל אדם משכיל, וגם כאלה שהם לא - יודע או מבין בחוש שהיוזמה היא אלמנט מרכזי ביכולת להצליח בכל דבר. כשאתה מוותר על הזכות ליזום, או חסר יכולת ליזום - אתה מאבד את יכולת ההשפעה. הרתעה סטטית (מפלצת שרק עומדת בפינה ולא מתקרבת אליך) מפסיקה להרתיע אחרי זמן מה.

אני לא חושב שמה שקורה זה מקרי (אף אחד לא חושב ככה), ברור שמדובר בתיאום ובמעין תירוץ שהחיזבאללה מצא לעצמו על מנת לפעול - אבל כרגיל ישראל רק מגיבה - באיחור ובחוסר החלטיות משווע (כמו פעם בלבנון והיום בעזה, ובאינתיפדה הראשונה והשניה, ומי יודע עוד כמה יהיו). מה זה "ירי על מרחבי שיגור"? אם לא ידעת עד היום זה זהה למונח הוותיק יותר, "השיבו אש לעבר מקורות הירי" ובקיצור ירי על שטחים רקים שפעם מישהו ירה מהם, לפעמים עוברת שם משפחה תמימה בדיוק באותו זמן, לפעמים עדר עיזים, אבל אף פעם לא נמצאים שם מי שרצית שיפגע - כי הוא כבר הלך למקום אחר, מזמן...

ישראל צריכה ליזום, ליצר מצב שבו לא יכולים/לא משתלם לתקוף אותה - בשום צורה. וזה אפשר רק על ידי החלטיות, קור רוח והחלטות מושכלות. אני מקוה שראש הממשלה הנוכחי יצליח לעמוד במשימה הכבדה מאוד שמוטלת עליו. אני גם מקוה שהוא יבן בעקבות האירועים האלה, שה"התכנסות" היא מהלך לא טוב מעיקרו - ואני לא מדבר ברמה האידאולוגית, אלא ברמה הפרקטית, הפרגמטית ביותר שאפשר לתאר. אני אומנם ימני, אבל באמת לא חושב שיש לנו מה לחפש בעזה, לבנון, או שכם לעניין זה. מצד שני - לוותר על היתרון שלך בטרם קיבלת יתרון אחר תמורתו זו טעות.

ליבי עם המשפחות של החטופים והנפגעים, מקווה שכל מה שיכול להיות בסדר וטוב אכן יהיה כך.

אני מאמין במשא ומתן, אבל לא בכזה שהושיבו בכח על כיסא מול מישהו, האסוציאציה הכי בולטת במוח שלי היא מתוך סרט מפיה כלשהו בו תופסים מישהו ברחוב ודוחפים אותו למכונית שלוקחת אותו למקום שלא רצה להגיע אליו (לחלופין הדיבור נעשה מיידית בתוך הרכב). מן משא ומתן שהצד המכריח מצפה שתקבל את כל עמדתו אחרת.... (An offer you can't refuse)

אסור לוותר, צריך לעבוד בכל הכוח להשיג את האינטרסים של מדינת ישראל. גורלו כל חייל חשוב, וגם של כל אזרח, אבל אסור שגורל של אחד יקבע את גורלם של רבים אחרים - אם נכנע לדרישות (וזאת תהיה כניעה) זה יעלה בחיים של רבים אחרים.

אין לי את כל התשובות, ולא הצעות ממשיות לפעולה, לא מתיימר וקטונתי - רק רוצה שיהיה טוב, ומאמין שהדרך שבה המדינה הולכת בשנים האחרונות היא לא טובה, ושזה די הוכח.

"אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ.

הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ וּפְרֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיה, וְיוֹעֲצֶיהָ וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ. חַזֵּק אֶת יְדֵי מְגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ וְהַנְחִילֵם אֱלֹהֵינוּ יְשׁוּעָה וַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן תְּעַטְּרֵם, וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ."