אני זוכרת שחשבתי לעצמי פעם שלמדתי ואני יודעת הרבה מאוד על החיים
והייתי דיי גאה בעצמי סך הכל שניסחתי לי ככה דרך מתוך בלילה של אותיות וצירופים אפשריים
אני זוכרת שהרגשתי שמצאתי את הנוסחא.
הייתי מספיק דלוקה באותו הלילה בשביל להאמין שלא מדובר סתם בדרך חיים או הגיון אסטתי,
מדובר באמת בנוסחא אמיתית, עם נעלמים וסימנים.
נשארתי ערה כל הלילה ושמעתי ׳זרעי קיץ׳ בלופים עד שהגיע הבוקר.
אני זוכרת שספי ישן כל אותו הלילה
ואני יתומה בארץ זרה עם כל המחשבות המוטרפות האלה לבד.
אם מריצים את הסיפור הזה קדימה ועוצרים בערך היום
אני מגלה כמה שכחתי.
כמה מחשבות שהיו כל כך מובנות מאליהם נעלמו ממני לתוך חור לבן ומואר
כל כך מואר שהוא שורף את התמונה, כמו שמש במצלמה ישנה
לאן נעלמו בי הזכרונות (הרבים מאוד בצורה מדאיגה)
שמות
ומקומות
אני אומרת לעצמי - את צריכה לכתוב הכל
יום אחד כשממש לא אזכור שום דבר המילים האלה יהיו לך דרך בתוך בלילה של אותיות וצירופים אפשריים
אומרת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
