ושוב אין לי כח לשאוב מעצמי מילים
לתרגם את המחשבות והרגשות לאותיות.
וכן...מתחילות לצוץ רגשות בקשר החדש שלי ולא רק מחשבות.
מרגע שהחלטתי ורציתי והתכווננתי זה מגיע אחד אחרי השני.אבל אני רוצה להגיע כבר לזה שיהווה עבורי חוף מבטחים ואני עבורו.
ניצני הקשר הנוכחי התפתחו בתת המודע, ואולי אף במודע עוד כשהייתי עם הקודם. כך בפיקניק עם החבר'ה שלו סימנתי לי את הבחור המיוחד הזה ובדיעבד מסתבר שגם הוא סימן אותי.
הכל כרגע בשלבי התחלה איטיים. ויש בזה משהו קסום. הגילוי האיטי הזה, הציפייה. והנסיבות שלא מאפשרות לנו להפגש בתכיפות (כן, לילד שלי נולד אח מאביו. שמחה והתרגשות גדולה:).
יחד עם זאת יש סוג של תחושה שהוא תמיד היה באזור. שהוא ותיק. ובאופן די הזוי אנחנו גרים בשני רחובות מאוד מקבילים וצמודים...ומעולם עד אותו פיקניק לא נפגשנו.
בניגוד לקשר הקודם בו הייתי נצורה בעצמי, פה אני נפתחת לאט לאט. נראה כי קליפות שישבו עלי שנים מתחילות לנשור
התרגשות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
