לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

הלב מתחיל להרפא, הנפש פחות מצולקת



כינוי:  עופיונית החול

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2009

בית בטוח בג'ונגל


הוא מפחד והיא מפחדת

הוא משתבלל והיא מתקרנפת

הוא מרגיש שהיא בולעת

היא דווקא בפוזיציה של תולעת

 

היא חוזרת להיות ילדה קטנה בחור שחור

אין שם אף אפשרות לבחור

גם לו אין שום יכולת תמרון

אמא שלו הרי תמנון

 

היא לא תוכל לשאת יותר נטישה

והוא עוד לא למד לחבק אישה

שנעלבת ונזקקת וצריכה ביטחון

היא רק צריכה מגע,לא שיזחל על הגחון.

 

איך ממשיכים מכאן? מי יודע

היא לא נסיכה והוא לא צפרדע.

הוא טוען שהוא בעצם מסוגל.זה היה רגעי.רק נבהל

הבוגרת שבה מבינה שהוא צריך ספייס

גם היא צריכה את זה, אבל קשה לה להתאפס

 

זאת הילדה שם בחושך שמרגישה לבד

הביטחון שהיה עד כה די אבד.

לאהוב ולאבד או לאבד כבר עכשיו?

ולמה בכלל לא לחשוב חיובי

וזה שלא צפרדע וזאת שלא נסיכה

יקימו בסוף סוג של ממלכה...

 

נכתב על ידי עופיונית החול , 28/10/2009 14:30   בקטגוריות הלא מסופקים, הרהורים לשעת לילה מוקדמת, חשבון נפש, אהבה ויחסים, אופטימי, פסימי, שחרור קיטור  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעופיונית החול אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עופיונית החול ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)