הלב מתחיל להרפא, הנפש פחות מצולקת

הוא מפחד והיא מפחדת

הוא משתבלל והיא מתקרנפת

הוא מרגיש שהיא בולעת

היא דווקא בפוזיציה של תולעת

היא חוזרת להיות ילדה קטנה בחור שחור

אין שם אף אפשרות לבחור

גם לו אין שום יכולת תמרון

אמא שלו הרי תמנון

היא לא תוכל לשאת יותר נטישה

והוא עוד לא למד לחבק אישה

שנעלבת ונזקקת וצריכה ביטחון

היא רק צריכה מגע,לא שיזחל על הגחון.

איך ממשיכים מכאן? מי יודע

היא לא נסיכה והוא לא צפרדע.

הוא טוען שהוא בעצם מסוגל.זה היה רגעי.רק נבהל

הבוגרת שבה מבינה שהוא צריך ספייס

גם היא צריכה את זה, אבל קשה לה להתאפס

זאת הילדה שם בחושך שמרגישה לבד

הביטחון שהיה עד כה די אבד.

לאהוב ולאבד או לאבד כבר עכשיו?

ולמה בכלל לא לחשוב חיובי

וזה שלא צפרדע וזאת שלא נסיכה

יקימו בסוף סוג של ממלכה...

כבר שבועיים שהילד שלי מטריף אותי. בימים ובלילות

זו מלחמת התשה.

בכי וצרחות על כל דבר, הרס, עוד צרחות, בכי, בעיטות ופאדיחות בעיקר כשיש קהל

בבית וברחוב

כל פעולה פשוטה הופכת אצלו למחאה.

ניסיתי לדבר, להבין להכיל. ניסיתי להיות גם קשוחה ולהציב גבולות. הלכתי על דרך הראציו ועל דרך הלב

אני ניצבת חסרת אונים אל מול הטרור הזה

מצאתי את עצמי ספק אוחזת ספק מטלטלת אותו בחוזקה השבוע באמצע הרחוב ברגע של קריזה שלו

משאירה בו שני סימני חריטה קטנים ומדממים מציפרני מבלי להתכוון

הדם היכה בי ואצלו כמובן הגביר את ההיסטריה

באחד הימים כשהייתי צריכה לקחת אותו מהגן נעשיתי בדאון.פשוט לא התחשק לי

לא טוב לי ככה. אני עצובה. מתוסכלת. מיואשת וכל עצה שלא תתקבל תהיה קשה עד בלתי אפשרית לישום עם המזג הסוער שלו.

אני עצובה.כמה שריטות אני משאירה בו. מסתבר שלא רק בנשמה..

אני אוהבת להרים אליך את מבטי

אני אוהבת אותך עם שיער-כדי שאוכל לחוש

אני אוהבת אותך מביט לי בעיניים.ישירות

אני אוהבת אותך חוזר איתי מאיזה חתונה מעמיד אותי על ארבע,מוריד לי את התחתונים ומזיין אותו ככה,

 עם השמלה הקטנה ועקבי הסטילאטו

אני אוהבת אותך מסוגל להכיל את המורכבויות שלי,

מרגיע את החרדות שלי והאובססיות אבל מציב לי גבולות

אני אוהבת אותך מפרגן להצלחות שלי ומלטף את כל גופי לפני כל שיא חדש

אני אוהבת אותך אוהב אותי ככה.לא פוליטיקלי קורקט

אני אוהבת אותך מכיל אותי-כבר אמרנו? זה לא פשוט

אני אוהבת אותך מגמיר אותי אחרי שעשיתי מקלחת חמה ועיסיתי את עצמי בקרם גוף

אני אוהבת אותך אוהב את הכרס שלי שאוצרת בחובה שלל מטענים ורגשות

אני אוהבת אותך אוהב את הבלאגאן שלי-בראש,בלב וגם מבחוץ

אני אוהבת אותך מסעיר אותי בלילות.לפעמים גם בבקרים

אני אוהבת אותך גם איש של שתיקות וגם של מילים

אני אוהבת אותך מתעופף איתי לחופשה מהיום למחר

אני אוהבת אותך משוטט איתי בסמטאות זרות.שותה איתי אספרסו בקפה עם תפריט בשפה אחרת

מזמין לי עוד משקה במועדון ג'אז שהלכנו אליו במיוחד,למרות שרצינו להשאר במיטה

אני רוצה לאהוב אותך ,כן.אתה בכלל קיים? לא מתאים לי להתפשר

אני אוהבת אותך בדימיון,כמו עכשיו על כוס רביעית של  יין אדום