אני לא כל כך מעלכת אבל צריכה להשלים עם זה...
התחלתי את החיים,נכנסתי למקום חדש וגדול ואני נבלעת.
כמה שתצרח יותר,תפגין יותר ותוכיח יותר-תצליח.
אנשי מכירות מפולפלים שישימו לך רגל רק כדי להצליח ואני טועה מה אני בכלל עושה שם!?
מייעוץ אישי הבנתי שאי אפשר להיות בפנים ולהצליח בלי תמיכה נפשית חזקה.
כל יום עבר כמו סיוט,מסות של חומר שלא נגמרות,מגרנות והרבה מוטיבציה להלחם בזה ולהמשיך.
מהבן אדם שציפיתי להכי הרבה תמיכה קיבלתי את ההפך הגמור.
החודשים האחרונים עברו באופריה מטורפת,היית לצידי והרגשתי בעננים כל פעם מחדש.
איך ייתכן שכל שיחה בשבוע האחרון גררה לריב?איך ייתכן ששום דבר כבר לא כמו פעם?ואיך ייתכן שמיום ליום אני נהיית יותר עצבנית ובמקום להבין אותי הרתחת אותי יותר?!?
קשה לי ואני לא בן אדם שבוכה או מקטר.קשה לי ואני משתדלת לסתום.
אני נזכרת לפני שלושה ימים כשישבתי בכיתה,נכנס בחור יפיפה ומרשים והוא פתח בשיחה ושאל בן כמה הוא נראה,למען האמת לא הייתי נותנת לו למעלה מ25 לולא אמר שהוא בן 32.אח"כ הוא המשיך ואמר:"אני בן 32 ווארקוהוליק וזאת הסיבה שאני לא נשוי ואין לי חברה" הוא גם הוסיף "חב'רה תשכחו מבני זוג העבודה הזאת דורשת יותר מידי".
חטפתי הלם כשהבנתי שאי אפשר להנות מכל העולמות בכדי להצליח.
המשכתי הלאה זה לא הפריע לי יותר מידי עד שבשיעור קאוצ'ינג הבנתי הכל,כל מי שמסביבי לא יבין מה אני עוברת.
אולי כדאי לוותר ולרכז את כל כוחותיי בעבודה?
לא יודעת..
אחרי יום שלם שכל דבר שאני נוגעת בו נהרס,שללמוד אני לא מצליחה ולחשוב עליו אני מפסיקה.
אני יודעת דבר אחד,אני מאוהבת בבן אדם שכבר לא שלי.
ואולי אני חולמת בהקיץ
ואולי אתה תסכים לחלום איתי
אמרת לי את כל כך יפה
מחר ניפגש באותה שעה
איך שלא יהיה
אותך תמיד ארצה
וחלמתי אותך
מחר ניפגש בחלום הבא
אני רוצה אהבה
לא כל כך טובה
שלא יהיה נחמד
שרק יהיה ליד
איך שלא יהיה
אותך תמיד ארצה
ואולי אני חולמת בהקיץ
ואולי אתה תסכים לחלום איתי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
