| |
מושב לצים - הבלוג של ישי
"אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב..." (תהילים, א, 1) |
| 12/2005
 עם מומחים כאלה מי צריך אויבים
אתמול, בתכנית של לונדון וקירשנבאום בערוץ 10, התארח ח"כ בנימין בן-אליעזר שנקרא לומר כמה מילים על התזזית הבטחונית שאחזה לפתע במפלגת העבודה לאחר הפיגוע בנתניה.
פואד, בהופעה תמוהה למדי, בירך את עמיר פרץ על כך שראה לנכון לזמן את הביטחוניסטים של העבודה לדיון אודות המצב הביטחוני. "לא צריך להתבייש להזמין אנשים שזוהי מומחיותם. מנהיג נמדד ביכולתו לאסוף סביבו מומחים" היגג פואד (לא בדיוק במילים אלה אבל בזו הרוח), ומיהר לציין מיהם אותם מומחים: ראש השב"כ לשעבר והאלוף במיל' עמי איילון, האלוף במיל' מתן וילנאי, ניצב בדימוס אריה עמית, האלוף במיל' דני יתום ותא"ל במיל' אפרים סנה. מפאת צניעותו לא ציין (תא"ל במיל') בן אליעזר גם את עצמו.
אה כן, והעיתונות ידעה לספר לנו ש"גם אהוד ברק היה במקום, אך לא נכנס לדיון" (מה?)
ואני תוהה: מדוע בעצם חייב דיון בטחוני לכלול חבורה כרסתנית של גנרלים במיל'? מאיפה ההנחה הכאילו-מובנת-מאליה שכל פורום בטחוני חייב לכלול רק את אנשי מערכת הביטחון (לשעבר או בהווה)?
זה משגע אותי: כיצד בדיוק מיגרו אנשים אלה את הטרור עד כה? מה הם בדיוק עשו עד היום שהופך אותם למומחים בתחום? אם אני עושה להם ראיון עבודה לתפקיד של "ממגר טרור", מה הם יכולים לציין בקורות החיים שלהם מתחת לסעיף "נסיון קודם בתחום"? מאיפה שואב הח"כ פואד את הזחיחות הזאת?
והנה מתגנבת לה מחשבת הכפירה: האם יכול להיות שמדובר בעצם באנשים שיותר משתרמו לחיסול הטרור, תרמו בעצם להשרשתו, העמקתו והחרפתו? האם יכול להיות שהטרור ממשיך להשתולל מפני שעד היום הופקד (או הופקר) הטיפול בו בידי גנרלים ובידיהם בלבד?
תטענו מיד: והלא מדובר בעניין של ביטחון המדינה ואזרחיה - מי מתאים יותר לעסוק בכך אם לא אנשים שכל חייהם הוקדשו לצבא וביטחון?
אז הנה מבזק חדשות: טרור הוא הכל חוץ מאשר עניין צבאי. הטרור סותר לחלוטין את כל מה שהוא צבאי-קלאסי. הדינמיקה שלו שונה, הכללים שלו שונים, המוטיבציה שמאחוריו שונה, המטרות שלו אחרות, כלי הנשק שלו אחרים, דפוסי הפעולה שלו שונים.
בקיצור, אם יש מי שלחלוטין אינו מתאים לטפל בטרור- הרי שזה הצבא.
אבל הצבא הוא כרגע הכלי היחידי העומד לרשותנו. מה עושים? ראוי אפוא שמי שיפעיל אותו לא יהיו בכיריו לשעבר, אלא אנשים שראייתם שונה, אחרת, מקורית; אנשים שאינם רואים את המציאות רק דרך כוונת הרובה או מסך המכ"מ או המצלמה הקטנה שמחוברת למזל"ט.
משל למה הדבר דומה? להנחה שהטיפול בפשיעה הוא תפקידה של המשטרה בלבד. אתם אולי תרימו גבה, אבל כדי לצמצם את הפשיעה לא מספיקה עבודת משטרה יעילה, אלא בעיקר כלים חברתיים שונים: חינוך (וחינוך ועוד פעם חינוך), יצירת מקומות תעסוקה, חקיקה נכונה ועוד המון גורמים. המשטרה מטפלת בפשיעה רק כאשר היא פורצת, היא לא גודעת אותה משורשיה.
כזה הוא גם היחס שאמור להיות בין צבא לטרור.
אז תעשו לנו טובה ותוציאו את הביטחון מהידיים של הגנרלים. בעיקר אתה, החבר פרץ. בפעם הבאה שאתה עורך דיון בטחוני, אל תתבייש להזמין גם את, נניח, פרופ' ברוורמן, יולי תמיר ושלי יחימוביץ' - כוכביך הנוצצים. ובכלל, לא הייתי מתנגד לראות גם כמה נשים בדיון כזה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
