| 6/2006
לא מעלה ולא מוריד
אחד הדברים שתמיד מרתקים אותי הוא האופן שבו אנחנו מאמצים שפה, או דיבור מסויים, או מושגים שונים, והופכים אותם לדבר מובן מאליו, לחלק אינטגרלי מהדיבור היום-יומי שלנו בלי לחשוב בכלל על המשמעויות שלהם, על מקורם ועל ההנחות שעומדות מאחוריהם.
כבר כמה שנים שאני תוהה אודות השימוש הנפוץ ב-Download ו-Upload כדי לתאר את כיוון תנועת המידע באינטרנט. עוד יותר מכך אני תוהה באשר לאימוץ של "הורדה" ו-"העלאה" כמקבילות עבריות. זה כל כך שגור שאנחנו בכלל לא עוצרים לרגע לחשוב על המשמעות של בחירת הפעלים האלה ולא אחרים.
השימוש ב"העלאה" או ב"הורדה" הוא שימוש מטאפורי, כמובן. הרי אין פה מרחב פיזי שניתן להגדיר בתוכו מה עליון ומה תחתון. התארים האלה מרמזים אם כן על היררכיה.
למה זה ככה? למה בעצם הרשת היא עליונה על-פני המחשב האישי שלנו, מדוע השרתים הגדולים ממוקמים גבוה בהיררכיה מתחנות הקצה הצנועות שלנו?
כשאני צולל לתוך עולם הדימויים הפרטי שלי, אזי הרשת היא מעין אוקיינוס גדול ואילו אני דייג השולה ממנו את צרכי - אמנם לרוב אני מעלה ג'יפה ברשתי, אבל לפעמים אפשר למצוא שם איזה לוקוס נאה. או משהו. כך או כך, מתוך הדימוי הזה הרי שאני מעלה קבצים מן הרשת, מן הים - לא מוריד. וכאשר אני מעביר קבצים אל הרשת - הריני מוריד.
אבל הדימויים הפרטיים שלי לא קובעים. כשהעליתי את הסוגייה בפני אדם העוסק ברשתות מחשבים הוא הורה לי להפסיק לקשקש וגרס בתוקף שיש כאן היררכיה ברורה ואי-אפשר להשוות בין המחשב הפרטי שלי לחוות השרתים של ספק האינטרנט, נניח, ומשם הוא הפליג לכל מיני הסברים טכניים ואני איבדתי עניין.
זה מעניין, כי כל מיני פילוסופיי-אינטרנט טרחניים דואגים להסביר לנו ש"הרשת היא אנרכית" (במובן הטוב והרע של המלה) וש"אין בה שלטון מרכזי". זו הנחה מקובלת וידועה מצד אחד, אבל מן הצד האחר אף אחד לא מערער בכלל על השימוש ב"להוריד" ו"להעלות". אם היא אנרכית, כלומר שיוויונית, מדוע יש בה יחסי היררכיה?
האמת היא שהעברית אשמה. דווקא הפעלים האנגליים נוטים לנייטרליות יחסית. download הוא כמובן "טעינה למטה" ו-upload הוא "טעינה למעלה". הפעלים האלה לוקחים אותנו לעולם דימויים של אוטוסטרדת מידע שבה נוסעות משאיות כבדות (שרתים) לצד מכוניות פרטיות קטנות (המחשב האישי) וכאשר הסחורה עוברת מאחד לשני - מהמשאית לפרייבט ולהיפך - הרי היא מוטענת כלפי מטה או מעלה.
נניח.
בעברית נשמטה הטעינה והשימוש במלה זו מוגבל. בכל אופן, אנחנו אף פעם לא "מטעינים קבצים מן הרשת" (או אל הרשת) אלא תמיד מורידים ממנה. טעינה היא מלה גם יפה וגם נייטרלית, אבל אנחנו כנראה מעדיפים את הנוחות של ההיררכיה הברורה שמגולמת ב"העלאה" ו"הורדה".
בכל אופן, מדוע הרשת עליונה על המחשב האישי שלנו? האין זה נכון לטעון כי עיקר הצדקתה של הרשת הוא הנגישות שהיא מאפשרת לכל מצורע וזב חוטם למידע האינסופי הטמון בה? שהרי, עם כל הכבוד למוסדות מחקר, גופים ממשלתיים, חברות מסחריות וכו' - מהי האינטרנט ללא משתמשי הקצה, ללא הגרוטאות המקרטעות שלנו שמעכבות את התנועה באוטוסטרדה? הרי כשם שאני מוריד, כלומר מעביר מידע מן הרשת, כך אני גם מעביר מידע אל הרשת ובכך תורם לה את תרומתי הצנועה (למשל בפוסט הזה) ומעשיר אותה (נניח).
וכאשר מצטרפים אלי מאות-מיליונים ברחבי העולם הרי שזה כבר באמת מקומם להתייחס אלינו כתחתונים בהיררכיה. עם כל הכבוד לספק האינטרנט שלי ושרתיו היקרים, בלי דמי המנוי שלי הוא יכול לצבוע את חוות השרתים שלו בכחול, לזרוק לים, וללכת למכור עמבה בשוק.
על פי קו מחשבה זה, האם ראש הממשלה שלנו, נניח, הוא עליון על פני האזרח הפשוט? כל מי שערכים דמוקרטיים זורמים בדמו יתקומם לנוכח הקביעה הזאת. נכון שהוא "ראשון בין שווים" אבל עליון? חלילה. ואם הוא עליון, הרי שזה משום שבחרנו בו להיות עליון, או ראשון, וברצותנו גם נעיף אותו לכל הרוחות.
אבל הרשת אינה דמוקרטית, מסתבר. וכפי שכבר טענתי - היא גם לא אנרכית. לא במובן הטוב ולא במובן הרע של המלה. ומה שבטוח: היא הרבה פחות ממה שאנחנו מדמיינים. היא לא "יצור", היא לא "מפלצת" , היא לא "מרחב" והיא לא "אוטוסטרדה". היא "בסך הכל" המנגנון שמחבר בין אנשים ובין גופים, ובמערכת היחסים הזאת לא ראוי להשתמש בדימויים של היררכיה. אנחנו עליונים על הרשת ותחתונים לה בעת ובעונה אחת. ובאותו הזמן אנחנו לא זה ולא זה. אנחנו פה, אנחנו שם - ובינינו הרשת.
ובואו לא נשכח: הנגישות ואי-הנגישות לרשת, ולמחשבים בכלל, הוא אחד הדברים שמנציחים את הפער שבין העולם הראשון (שבו אנחנו מתיימרים להיות כשלחברת החשמל לא קופצים הפיוזים) לעולם השלישי ובין אלה שיש להם לאלה שאין להם. חוץ מזה, שלא יבלבלו לנו במוח על אנרכיה. נכון שהרשת אינה ממושטרת במובן במקובל של המלה, אבל היא עדיין משאב שנתון לפיקוח של ממשלות - אם מדינה מסויימת תרצה, הרי שבשטחה לאף אחד לא תהיה נגישות לרשת. תשאלו את שכנינו הסורים למשל. אה, אי אפשר.
הרשת, על אף האנרכיה-לכאורה שיש בה, מעתיקה בעצם דימויים המצויים בחברה. למרות מהפכת המידע האדירה שהביאה, היא אינה חותרת תחת יחסי הכוחות הקיימים בחברה - היא עדיין מכשיר מסחרי רב-כוח, שלצד מיזמים נהדרים מוצפת בהררי זבל פרסומי ובנסיונות להרוויח עוד ועוד כסף על גבו של משתמש הקצה. למרות הבשורה הגדולה שהביאה, הרשת עדיין כפופה לכללי המשחק הקיימים בחברה. כי בלי האנשים שמעניקים לה תוכן - אין לה קיום. ואנשים אלה, כאמור, לא ממש מתרגשים מהשימוש השגור ב"להוריד" ו"להעלות".
ומי שמחפש כאן משל למשהו אחר - שימשיך לחפש כי הוא בכיוון הנכון.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
