| 7/2007
אני בעירום חלקי
נו, כל האמצעים כשרים כדי להריץ אתכם לכאן. צילומי עירום לא תמצאו כאן (חפשו אותי באתרים הרלבנטיים), אבל סוג של עירום - בהחלט כן.
בשיטוטיי בקפה דה מרקר שמתי לב לתופעה מעניינת - רבים מהמשתמשים מציגים את עצמם בשמם המלא, כולל תמונה ואפילו פרטים נוספים כמו מקום עבודה.
לדעתי זה שלב חדש באבולוציה של האינטרנט, או ליתר דיוק, באבולוציה של הגולשים - האנונימיות אאוט, החשיפה אין. פתאום אף אחד כבר לא מסתתר מאחורי ניקים, תמונות מרוטשות ושמות יצירתיים עבור מקום המגורים. האנונימיות לא עברה ולא תעבור מהאינטרנט, אבל יותר ויותר אנשים לדעתי כבר לא מרגישים צורך להסתתר.
אישית, עשיתי את המעבר הזה כבר לפני 5 שנים בערך, כשהתחלתי לנהל את -פורום זוגיות ב-ynet. התנערתי אז משובל הניקים שגררתי אחרי, ונחשפתי בשמי המלא וגם בתמונתי. כך גם בבלוג, כמובן.
עכשיו אני עובר לשלב הבא - חשיפת הניקים הישנים שלי. אין לי בעיה לחשוף אותם, היות והם כבר לא ממש פעילים. אתם גם מוזמנים לחפש אותם ב-Google ובפורומים השונים. אין לי במה להתבייש... אני מקווה.
את אלה שעדיין פעילים (בעיקר לטוקבקים וכאלה), אני ממשיך לשמור לעצמי.
אז הנה הם באים...
איש האש
על שום מה: נו, תנחשו לבד.
היכן: אם זכרוני המעורער אינו מטעני, זה היה הניק הראשון שאי-פעם אימצתי באינטרנט. אין לו זכר בשום מקום, מכיוון שהוא שימש אותי בעיקר לצ'טים, ובאופן ספציפי - לצ'ט של נענע.
איפה הוא היום: מן הסתם התפוגג לכדי עננת בייטים המרחפת לה בחלל הסייברי.
איש-עם-פיש
על שום מה ולמה: קצת קשה להסביר למי שלא מכיר... אבל "איש-עם-פיש" הוא מין אוריגמי פורנוגרפי-משהו - מעין קיפול נייר המפיק איש עם איבר ענקי. כשמושכים לו ברגליים, האיבר מתרומם. לא חשוב. אגב, עשיתי חיפוש בגוגל וגיליתי ש"איש-עם-פיש" הוא גם כינויו של סחלב הגליל. מהתמונה הזאת, אפשר בבירור להבין למה...
אה, ושאלנו על שום מה? ובכן, לא בגלל מה שאתן חושבות. סתם כי זה משעשע ונבנה על השם שלי.
היכן: גם, בעיקר בצ'טים וכאלה. אולי קצת בפורומים, לא משהו משמעותי. בחיפוש שעשיתי בגוגל מצאתי שתי הודעות מפורום השפה העברית ב-ynet, אבל למיטב זכרוני היו עוד מקומות.
איפה הוא היום: בהרי הגליל, אנא עארף.
ואנדורה
על שום מה ולמה: ואנדורה, למי שלא מכירה, היא מכונית מסחרית אימתנית מתוצרת GMC. הכינוי הזה דבק בי עוד בצבא, לאחר שהצהרתי על חיבתי לדגם הנ"ל. הכינוי זכה למעמד רשמי לאחר שחבר שלי ואני יצרנו נדב"ר פרטי, באמצעותו שוחחנו בקשר בלי שאף אחד אחר יבין אותנו. "ואנדורה" היה כמובן הכינוי שלי.
אגב, המפקד שלי, עכשיו כבר מותר לחשוף, זכה לכינוי המחמיא "אפאצ'י", על שום נטייתו להגיח בשקט ובמפתיע ולהפציץ. חוץ מזה, הוא היה תימני (ותבינו לבד).
היכן: זה היה אחד הניקים המובילים שלי. השתמשתי בו בפורומים שונים ב-ynet, בעיקר בפורום כדורגל.
איפה הוא היום: האמת היא שאני קצת מתגעגע אליו. זה כנראה היה הניק הכי פורה שלי, וכתבתי בו בהמון פורומים. ואני בעיקר מתגעגע לנהוג בואנדורה.
קולומבוס
על שום מה: על שמו של מגלה הארצות הנודע, מן הסתם. לא היתה סיבה מסויימת לבחור דווקא בו, חוץ מנטייתי במשך תקופה מסויימת לאמץ כינויים מזדמנים על שם דמויות היסטוריות.
היכן ומדוע: בפורום סקס ב-ynet. כשהתחלתי לכתוב בפורומי היחסים, לא רציתי להשתמש ב"ואנדורה", שכבר צבר לעצמו שם מכובד בפורומים אחרים. בפורום סקס הייתי מאמץ לעצמי ניקים אקראיים, ותוקע הודעות מעצבנות שאף אחד לא הגיב להן. הפעם הראשונה שזכיתי שם לתגובה, היתה לאחר שהשתמשתי ב"קולומבוס" ולכן הוא תפס ונשאר.
על גבי הניק הזה רכבתי גם לתפקיד ניהול פורום זוגיות, ואז כאמור ויתרתי עליו והזדהיתי בשמי. אם כי כמובן שהמשכתי להשתמש בכינויים אחרים במקומות אחרים...
איפה הוא היום: קבור לנצח בפורומי ynet. קשה להאמין שאחיה אותו, היות וממילא לא אהבתי אותו במיוחד. לפני שנה-שנתיים, אגב, ראיתי שגולש אחר כבר אימץ אותו. שיהיה לו לבריאות.
שרגא השמן
על שום מה: אני מניח שרוב האנשים שמעו על אהוד השמן מחבורת חסמב"ה, אבל לא ברור כמה שמעו על שרגא השמן. ובכן, שרגא הוא ממשיכו של אהוד בחבורת חסמב"ה החדשה (ספר 17 ואילך), ובתור מי שגדל על הספרים האלה (הו, האימה), זה היה טבעי שאאמץ לי כינוי משם. היות ו"ירון זהבי" לא התאים לדימוי הלוזרי שרציתי ליצור ו"אלימלך זורקין" נשמע לי קצת בנאלי, הלכתי על שרגא, האנדרדוג האלמוני יחסית.
היכן ומדוע: הכינוי היה שוס, אבל הוא גרם לי לצרות צרורות, או ליתר דיוק, הוא לא גרם לי לשום דבר. השתמשתי בו בפורומים של סינגלים וכאלה, אבל "משום מה" אף אחת לא נענתה לחיזוריי. כששאלתי מישהי מה הסיפור, היא ענתה לי: "מה אתה מצפה עם כינוי כזה?". שאלתי אותה: "מה, הן לא מבינות שזה רק כינוי, ושיכול להיות שאני בכלל רזה ודקיק (אני לא, אבל הן הרי לא יודעות)?". אז היא ענתה בפשטות: "לא". ניסיתי לעבור ל"שרגא" בלבד, אבל כבר היה מאוחר מדי.
איפה הוא היום: נטשתי אותו, אבל בגלל שהוא היה ניק כזה מוצלח, החלטנו להעניק אותו כשם לרכש החדש של משפחת החתולים שלנו.
בתמונה: שרגא השמנמן
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
