מושב לצים - הבלוג של ישי

ב-Ynet סיפרו לנו היום שהזוכה במדליית הארד בקפיצות למים מ-10 מטר, האוסטרלית לודי טורקי (כן, מין שם כזה), היא בכלל פלסטינית ילידת חיפה שעזבה את הארץ לפני אי-אלו שנים.
הכתבה אמנם התעדכנה מאז, אבל בבוקר, עוד בטרם ביררו ב-Ynet את כל הפרטים, היה כתוב שם כך (ציטוט): "אולי לא מדובר במקרה דומה לזה של הקיאקיסט רמי צור [ישראלי שמייצג את ארה"ב - י.] או לזה של הג'ודאית דניאלה קרקובר [שעלתה לארץ, חזרה לארגנטינה וזכתה השנה באליפות העולם ובמקום חמישי באולימפיאדה - י.] אבל אין ספק שיש תחושה של החמצה".
אח, איזו החמצה! אחרי שסיימתי לחבוט את הראש בקיר מרוב אכזבה ותסכול, ולאחר שהשתחררתי מהמיון, התפניתי להרהר בעניין.

רק אחר הצהריים, לאחר שזכתה בארד, טרחו ב-ynet לברר את כל הפרטים ולעדכן את הקוראים שלודי עזבה (או הועזבה ע"י הוריה, יותר נכון) את הארץ בגיל 3. ובמילים: שלוש. כלומר, בגיל שבו ילדים, במקרה הטוב, משכשכים בבריכות מתנפחות בחצר הבית ולא בוחנים בגופם את נפלאות כוח המשיכה מגובה של 10 מטרים.
איזו החמצה!

מישהו ב-ynet היה להוט כנראה לפרסם ולא חשב שכדאי לבדוק את הנושא מכל צדדיו. הרי ברור שאם לודי היתה נשארת בארץ ספק אם היתה הופכת לקופצת למים מצטיינת. ספק אם היתה הופכת לקופצת בכלל (מקסימום קופצת לסופר להביא לחם וחלב).
שהרי הספורט הזה (שלטעמי הוא דבילי, אגב) אינו קיים כמעט בארץ והוא נידח בערך כמו דרסאז' או קרלינג (הראשון זה קפיצות-סוסים, השני זה מעין כדורת קרח), ובהשוואה לאוסטרליה, המטורפת אחר ספורט מים (בעיקר שחייה) מדובר ביחס דומה לזה שבין בית"ר עזרא מליגה ג' (יש דבר כזה) למנצ'סטר יונייטד.

בקיצור, לקרוא למקרה של לודי טורקי "החמצה" זה כמו להגיד שפיספסתי את האוטובוס לכפר זיתים והרי בכלל לא התכוונתי לתפוס אותו, אין לי מושג מתי ומאיזו תחנה הוא יוצא, ובכלל לא ידעתי שיש מקום כזה עד לפני דקה (האתר של 'אגד', אגב, מדווח שאין לשם אוטובוסים)*.

...

בכלל, נראה שמדלית הארד של זאבי והמדליה הממשמשת של פרידמן (טפו טפו חמסה חמסה מלח מים מלח מים) קצת העבירו אותנו על דעתנו. די. מספיקים לנו הפספוסים של צור וקרקובר. אבל כנראה שב-ynet קיבלו תיאבון ומחפשים מדליות אפילו בבריכה העמוקה של הקפיצות למים (אגב, שמעתי שלרוכב הסוסים המאלזי סיאד אבו-בקר יש דוד בעכו. שווה לבדוק).
הלו, להרגע שם. המשלחת הישראלית שווה 2-3 מדליות וזה גם כנראה מה שהיא תשיג (טפו, חמסה וכו'). לא צריך ללטוש עיניים בערגה לעבר כל מי שאמו היתה במקרה מתנדבת בקיבוץ בשנות ה-60 הסוערות והפקירה את גופה השיקסעי בידי קיבוצניק מיוזע. לא צריך לחזר אחרי כל מי שנמצאו בדמו שלוש-ארבע כדוריות יהודיות (איך יודעים שהן יהודיות? אנא עארף, יש להן אף ארוך?) או שבמקרה הסתובב פה פעם. כבר ניסינו את זה עם ישו וזה נגמר בבכי.

* - כפר זיתים זה בגליל התחתון ליד... ליד שום דבר בעצם, אבל הוא לא רחוק מהחוף המערבי של הכנרת. אם מישהו פה במקרה משם והוא נעלב מהתייחסותי המזלזלת, אני מתנצל. פשוט לא ידעתי שהאינטרנט כבר הגיע אליכם.