| |
מושב לצים - הבלוג של ישי
"אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב..." (תהילים, א, 1) |
| 9/2004
 תשובות ל...זה נו, השאלון
מי הבן אדם שהכי מעצבן אותך בעולם?
אני לא יכול להצביע על בנאדם ספציפי, אבל יש בהחלט כמה טיפוסים של בני-אדם שמעצבנים אותי.
הסוג הראשון שעולה לי בראש, בעיקר בגלל שהתעמתתי עם אחד כזה רק אתמול, הוא "היודע". זה שנדבק לעורף שלך בכל פעולה שאתה מבצע מול "הרשויות" (שיכולות להיות לצורך העניין גם כספומט) ומסביר לך מה צריך לעשות, איך לעשות את זה, מה הוא היה עושה במקומך, מה קרה לו לא מזמן בסיטואציה דומה ושזה הכל בגלל הערבים.
במקרים הקשים באמת מדובר על לופ חוזר של אותם הדברים שמסתכמים לכדי זמזום טורדני עד מטריף-חושים באוזן, בד"כ בתוספת של ריח רע מהפה.
מי הבן אדם שיכול בכל מצב לעשות אותך שמח?
אני.
מה אתה עושה כשאת עצוב?
אוכל.
ובמקרים קיצוניים במיוחד: לא אוכל.
מה הדבר הכי משמח שקרה לך בחיים?
יום הולדתי.
מה הדבר הכי קיצוני שעשית כשהיית עצבני?
היות ו"הדברים שאני עושה כשאני עצבני" עולים בטור גאומטרי ומקצינים ממקרה למקרה, אני מניח שהדבר הכי קיצוני שעשיתי כשהייתי עצבני הוא הדבר הבא שאעשה כשאהיה עצבני.
ובאופן ספציפי: בעטתי בכלב. לזכותי ייאמר שהוא התחיל וכמעט העיף אותי מהאופניים, ובתור פעולת תגמול העפתי אותו בבעיטה לצד השני של הבניין.
בכלל יש לי נטייה לבעוט בדברים כשאני עצבני. ברור שזה רק עושה אותי ליותר עצבני כי הכאבים ברגל מטריפים אותי ואז אני מתעצב אל ליבי ומתבייש בעצמי. ואז אני אוכל.
מהי פליטת הפה הכי מטופשת שלך?
אוהו, יש לכם יומיים פנויים?
אני חושב שב-3 המקומות הראשונים ניצבות הפליטות האלו:
1. "אני אשתה נס-קפה בבקשה. עם חלב".
המקום: בית הרב.
האוקייז'ן: ארוחת ערב-שבת בשרית.
ייאמר להגנתי: מיהרתי לתקן ל"מלבין מלבין, כמובן"
2. "סססאמממק הערבים האלה. להעמיס אותם על משאיות ולשפוך בעבר הירדן".
המקום: האוטובוס בזמן טיול של העבודה.
הסיטואציה: בספסל מאחורי יושבים הקולגות הערבים.
להגנתי ייאמר: זו הייתה דאחקה שמאלנית בהפוך-על-הפוך.
3. (שמרתי את הציטוט לסוף)
המקום: בית קפה אופנתי.
הסיטואציה: דייט.
הסיפור: ניסיתי להסביר לה משהו. היא לא הבינה. ניסיתי שוב. כלום. תקפתי מזוית נוספת. לא הצליחה לרדת (!) לסוף דעתי.
לרגע לא חשבתי שהיא טיפשה, הייתי משוכנע שזה אני שלוקה בהסברים שלי, אבל אז היא אמרה "אוי אתה בטח חושב שאני מה-זה טיפשה".
מכירים את המשפטים האלה שנשמעים מצויין בראש אבל אתה מתחרט עליהם שנייה אחרי שהם יוצאים מהפה? מין משפטים שנשארים תלויים באוויר כמו נפיחה מצחינה במיוחד שבעקבותיה משתררת דממה מעיקה במהלכה כולם מקווים שהעננה תתפזר כבר? ההבדל בין פליטת-פה לפליטת-תחת הוא שהאחרונה מסתלקת בסוף. הבדל נוסף הוא שבמקרה של נפיחה תמיד יש איזה ספק לגבי מקורה, תמיד אפשר להאשים את החתול.
בקיצור, למשפט האחרון שלה עניתי ב"זה בסדר, יש טיפשות ממך". בום. נפיחה. שקט.
הדייט כנראה לא הסתיים באותו רגע, אבל אין לי מושג מה קרה בהמשך. כנראה שמחקתי מההארד דיסק.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
