רבין-רמטכ"ל,ראש ממשלה,בעל אח סבא אבל יותר מהכל בן אדם!

כל כך רציתי להיות שם להיות בכיכר לחלוק לך כבוד להיות שם בעצרת להרגיש את ההמון המאוחד להדליק לך נר ואולי אפילו לבכות..

אבל לא יצא לי! ובאמת שזה לא היה תלוי רק בי!

עצרת תנועתית ועצרת ארצית הם דבר כל כך חשוב ולא יצא לי להגיע אליהם אבל אני חושבת שיותר מהכל עצרת עירוני זה דבר כל כך חשוב ומי החליט שהיא תתבטל?  

פעם הייתי שותפה לכל כך הרבה טקסים ובמיוחד הטקסים של רבין על זה אף פעם לא הייתי מוכנה לוותר..

מה שאני לא מבינה זה איך הם יכולים לוותר כבר חמש שנים שאין טקס עירוני למה?

מה זה כל כך שולי זה משהו לא חשוב אני אף פעם לא יבין את זה..

והטקסים בבית ספר נהיו ממש מאכזבים מילא הטקס שהוא היה סתם משעמם ובכלל לא מרגש ופעם לא יכלתי להפסיק לבכות בטקסים האלה.

אבל ההתנהגות איך אנשים יכולים לא לשיר את התקווה ? איך אנשים יכולים להסתכל במראה בזמן התקווה? איך אנשים יכולים לצחוק בטקס בטקס לזכר בן אדם שנרצח?

כל כך הרבה איך אבל אף פעם לא תהיה תשובה..

התבישתי להיות חלק מהבית ספר חלק מאותם אנשים שצוחקים בטקסים שמדברים בהתקווה..

אבל הייתי גאה להיות חלק מהתנועה שהקדישה כל כך הרבה לרבין ועכשיו אני

כל כך מבינה את השוני בין אנשים בתנועות נוער לבין אנשים שלא!

לא שאני אומרת שאין אנשים אחרים אבל איך בני נוער יכולים להתנהג ככה איך בני שהם הדור הבא של המדינה שהם אלו שהולכים להיות עוד כמה זמן בצבא ולקבל זכויות כמו של כל אדם יכולים לא לתת כבוד לבן אדם.

האמת שאני ממש זוכרת את אותו הרגע הייתי כמעט בת 7 וחצי ילדונת ופתאום כולם בכו ואמא הסבירה לי שיצחק רבין מת לא ממש הבנתי אני רק זוכרת שיום אחרי זה הלכנו לכיכר והדלקתי נר ואני זוכרת הכל..אולי יש כאלה שזוכרים אבל מעדיפים להמשיך הלאה!

אני לא! אני בחיים לא אשכח אותך אני אזכור אותך בתור ראש ממשלה שלנו אבל יותר מהכל בתור הבן אדם שהיית ומי שהיית !

וברור לי שאולי הרצח שלך הצליח אבל אתה נשארת עדיין חי אצל הרבה אנשים מאיתנו.