| |
מלחמת הקיום הפרטית שלי
|
| 6/2007
כמעט עף מאושר
אבא שלי התקשר אלי שלשום ב 23:00. בגלל שהוא אף פעם לא התקשר אלי בשעות כאלה נבהלתי.
רצו לי כמה תרחישי אימה לא נעימים בראש עד שעניתי. לפי הקול שלו הבנתי שהכל בסדר והוא ישר חתר לעניין.
דיברתי עם סבתא שלך אמר, והיא הולכת לשלם את כל הלימודים שלך! באותו הרגע נכנסתי להלם. שנים של דאגות, לחץ, מועקות ופחדים נעלמו להם פתאום. לא הייתי מסוגל להגיב בכלל. הוא המשיך ואמר שגם יסייעו לי קצת כדי שאני יוכל לעבוד משמרת פחות בשבוע כדי שבאמת אצליח להשקיע בלימודים והמשיך בשבחים ונבואות לגבי הצלחתי המזהירה בעתיד... עד עכשיו הייתי בטוח שיקח לי עשור לסיים תואר ופתאום גם אני יסיים ב3-4 שנים. חדשות כאלה טובות הרבה זמן לא קיבלתי וזה בא בתקופה לא קלה מבחינתי ולכן גם מקבל משמעות נוספת.
לפעמים אדם אחד יכול לעשות הבדל כל כך משמעותי בחיים של מישהו שזה פשוט מדהים. הפעם הייתה זו הסבתא המדהימה שלי שכמובן גם אמרתי לה את זה.
כן ירבו ימים טובים כאלה :)
| |
אם תבקשי
אם תבקשי
אמתין עד לשובך
מארצות רחוקות
כי ליבי לא נותן
להיות עם אחרת
אם תבקשי
אדע שהתקווה
והאהבה שבליבי
אינם לשווא
אך אם בליבך
אין עוד מקום
בשבילי
תגידי לי
ואמשיך לאהוב
בלי מילים
בלי תקווה
| |
חצי יובל
עוד שנה חלפה עברה
הייתה שנה קשה
מלאה בטעויות
אבל גם למדתי הרבה
אי אפשר להגיד שהספקתי
כל מה שרציתי בשנה הזאת
כולי תקווה שבשנה הבאה אוכל
להביט לאחור ולדעת
אני בכיוון הנכון בשבילי
מזל טוב לי אני פאקינג בן 25
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
