נראה לי שהוא אוהב אותי יותר משאני אוהבת אותו, אבל אני מפחדת שהוא יזרוק אותי. לא הגיוני, אני יודעת.

הוא פשוט שם כל הזמן... כשאני רוצה לדבר בטלפון עם ידיד שלי אני צריכה להרגיש אשמה שאני לא מדברת איתו, כשאני מסתובבת עם חברות בהפסקה הוא מגיח מאוחרי. אם אני לא "מדגמנת זוגיות" איתו אני מרגישה לא בסדר.

הוא מוותר על חברים שלו בשבילי. אף פעם לא ביקשתי ממנו לעשות את זה, אפילו לא רציתי.

מצד שני... אני זאת אני, וכל מי שמכיר אותי מספיק טוב יכול להגיד שזה לא משהו.קטנונית, בכיינית, ילדה קטנה, צריכה הרבה צומי אבל לא יוצר מידי, צריכה להרגיש חשובה תמיד, רגילה לקבל מה שאני רוצה מתי שאני רוצה, לא מקבלת דחייה בקלות, לא רגילה לשמוע לא.

מה אם ימאס לו.... מה אם מכל הפעמים שאני מנסה להגיד לו שאני צריכה ספייס לפעמים, אבל לא יותר מידי כי אם כן אז אני מרגישה נשכחת זה כבר יצא לו מכל החורים?! מה אז?

אני לא יכולה בלעדיו.

אני אוהבת אותו כל כך... גם אם אני לא צריכה להיות מחוברת אליו באינפוזיה דרך הוריד כל היום.

מה אני אעשה אז?!?!

אני כל כל נכשלת ועפה ל4 יחידות.