לאכותב(ת)

אתמול בלילה חלמתי חלום, את רובו אני לא זוכרת, רק את הסוף...

 

בחלום היתה ציפור שמאוד אהבתי והיא אהבה אותי, ציפור קטנה כזאת, צהובה, עם ספייקים חומים מצחיקים כאלה, שלפעמים נעלמו... הייתי אמורה לקחת את הציפור ממקום רחוק אלי, גם היא רצתה לבוא.

***

 באיזשהו שלב בנסיעת הרכבת החשש לגורלה של הציפור הפך לבלתי נסבל, ידעתי שאי אפשר להחזיק ציפור בתוך תיק ולמרות שפחדתי להוציא אותה משם בתוך הרכבת לא יכולתי שלא...

הוצאתי אותה, היא הייתה סגורה בתוך נרתיק של משקפיים, כזה עם הרבה חורים לאוויר, המון חרא נשפך עלי משם והציפור הייתה רעבה ואמללה, ניסיתי להאכיל אותה, חשבתי לשחרר אותה בתוך הקרון אבל האישה שישבה ליידי והייתה מאוד נחמדה עד אותו השלב צעקה עלי שהציפור חירבנה גם עליה...

 

תוך כדי ויכוח התעוררתי, כל היום התגעגעתי לציפור הזאת, כל היום חשבתי על זה שאין לי מקום להחזיק ציפור