הדברים שחברים לא צריכים לדעת...

דברנו על זה ועשינו את ההחלטות שלנו

 רק אני לא באמת באמת מצליחה לעבור את זה

אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה...

 ואז אני נגעלת

ובוכה

וכועסת על עצמי 

ופשוט רוצה להתרחק ממך...

זה מגעיל אותי...

והכי נורא - זה באשמתי!

כי יזמתי את זה,

ארגנתי וגרמתי לזה באמת לקרות. 

ואח"כ למרות שרציתי להפסיק

ולמרות שאם הייתי אומרת משו זה היה נגמר במקום

לא יצא לי כלום מהפה...

מבחוץ הייתי רגועה, בעד העניין, מאושרת (?)

אמרתי את כל השקרים שיש "זה בסדר" "אין בעייה" בלה בלה...

ומבפנים אתה שואל מה היה?

כעס,

צרחות,

מכות,

בכי,

כאוס ענק!

אני לא יודעת איך לתאר בכלל את הבלאגן שהיה לי בפנים,

ברצינות עד כמה שהיה שקט בחוץ בתוכי בלאגן...

רעש..

ברצינות היה לי רעש נוראי בפנים