אזז.... למעשה.... הסיבה שבגללה חזרתי לכתוב פה אחרי חצי שנה מאז הפוסט האחרון שלי היא העובדה שלפני שלושה ימים מחקתי את הפייסבוק שלי.ואני קצת מחורפנת מאז. תסמיני קריז שכאלה...
אני מרגישה ממש בודדה
שזה חרא לאללה
(ז"א, חרא שהפייסבוק גרם לי להרגיש מוקפת באנשים כי זו סתם אשליה מפגרת.)
בעצם ישראבלוג היה הפייסבוק שלי לפני שנהיה פייסבוק. עוד בכתה ח', כשהייתי מפרסמת פוסט ונכנסת כל 30 שניות לראות אם מישהו הגיב או שעלה מס' הכניסות...
אז אני דיי מכורה לרשת כבר בערך 8 שנים.
מצד שני אני מסתדרת מעולה גם בלי, אז אני באמת לא יודעת..
בכל אופן
אני משתחררת מהצבא בעוד 3 חודשים, והשבוע הקרוב הוא השבוע האחרון שלי על מדים, אני תוהה האם לגזום ולצבוע את השיער בחפש"ש או רק כשאשתחרר באמת.. אני רוצה לדחות סיפוקים ומצד שני זה מרגיש כזה דבילי - כל העקרונות האלה.
אם כבר עקרונות
אז דיי נמאס לי מכל המחאות האל
אני נשבעת שהבא שיציין את זה לידי יזכה בדקירה עמוקה בבטן. וזה לא שאני לא חושבת שהם צודקים.
פשוט... אין לי סבלנות לזה. אני רק רוצה לחיות בשקט, בלי כל ה"הו הא" אולי אני זקנה בנפשי כבר...
ומר בחור
גם ממנו כבר קצת נמאס לי.
אני לא אוהבת מסרים כפולים, וזה מה שקורה כבר חודשיים.
אבל אני גם פחדנית וקשה לי לדבר על דברים, בעצם לא קשה לי, קשה לי רק כשאני לא סומכת על אנשים וזה מה שקורה כרגע.
אני רוצה לעבור לאילת
אבל אני לא רוצה להפסיד את האנשים שאני אוהבת...
אז אולי רק לקצת?
בכל זאת?
אני מבולבלת לאללה.
ונמאס לי לעזאזל לגור בבית
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
