קשה בלעדיך
כי נגעת בי
כך נגעת בי
ומה שבנינו נגמר
קשה בלעדייך
כי נגעת בי
כל כך פגעת בי
מה שבלב עוד נשאר
ואני עם אחר. וזה מוזר.
אני עדיין מאוהבת בך.
אני עדיין כואבת עלינו.
אני עדיין בוכה בלילות.
אני עדיין כועסת עליך.
אני עדיין מפחדת ממך.
אני עדיין מתגעגעת אליך.
אני עדיין משתגעת ממך.
אני עדיין חושבת עליך.
ואני עם אחר. וזה מוזר.
ואני יודעת שהוא מתאהב בי.
אני מרגישה את זה.
אתה לא מתייחס אל ידידה ככה,
עם אותו רצון עז לראות אותה כל הזמן,
לדבר איתה, להיות קרוב אליה כ"כ.
אני יודעת שהוא מתאהב בי,
ואני לא יכולה לעצור את זה.
אני רואה את המבט הזה שיש לו בעיניים,
את הגוף שלו כ"כ קרוב לשלי,
ואני כמעט שלא מתאפקת. כמעט.
אסור לי לבלבל אותו יותר ממה שהוא כבר מבולבל.
אני בעצמי כ"כ מבולבלת.
המשיכה ישנה. היא תמיד הייתה.
העיתוי אמנם לא במקום, אבל זה תמיד קורה.
אני באמת באמת באמת מחבבת אותו.
אבל... לא אוהבת.
נוסעת לסופ"ש רחוק מהכל.
מקווה שאולי אשתכר עד אובדן חושים
ואצליח להבין משהו מכל הבאלגן הזה.