נפרדנו. היום אספתי את כל הדברים שלי מהדירה שלו.אחותי הנשמה עזרה לי, הפכה את החוויה לפחות טראומטית. ואתה, נשמה טהורה, סידרת לי את הדברים כמו חיילים. כמו שאתה יודע ואוהב- מסודר . וחיטטת בכביסה המלוכלכת בשביל לכבס את מה שנשאר מהכביסה שלי ואפילו קיפלת לי את הבגדים לארון! איך אפשר שלא לרצות למות עליך ולהתחתן איתך? אוף...אוף....
אני כרגע בשלב מוזר כזה של חצי הדחקה חצי כעס. בכיתי יומיים את נשמתי, ואז כדי להגן על עצמי כי החלטתי שכואב מדיי לבכות ככה, הפכתי לכעוס על העולם. כי רע לי. ואין לי סבלנות לאנשים. הצבת רף כ"כ גבוה לבא אחריך עד שאני חושבת שלא אצליח אף פעם למצוא מישהו כמוך. והמועקה יושבת. רשה לי לנשום. קשה לי גם לבכות. אני פשוט במעין ענן של מחשבות עצובות . כל דבר מזכיר לי אותך. וכל הזמן בא לי להגיד לאנשים "כן, וחובב הוא כזה וכזה ופה ושם" מרב שאני רגילה שאתה חלק שגרתי מהחיים שלי. אבל לא עוד. משהו כנראה פשוט לא עבד לי. הסתובבתי כ"כ הרבה זמן עם תחושות של מועקה ותסכול. לא הסתדרתי עם חלק מהאופי שלך. וכ"כ הייתי רוצה. אתה כזה בן אדם מהמם. אתה כל אבל כל אבל כללללללללללל מה שחיפשתי אי פעם בבן זוג. ויכולתי להגיד את זה עוד בזמן הקשר, אני לא עושה פה אידאליזציה. היית מתחשב, אוהב, מכבד, מקשיב, תומך, איכפתי, בא לקראת, דואג לספק את כל הצרכים שלי ועוד מיליון דברים טובים אחרים. הלוואי ויכולתי להצליח להכיל ולקבל את כל כולך. אבל אולי אני לא מוכנה לזוגיות כמו שחשבתי. או שאולי אני כן ופשוט לא איתך.
בא לי שניפגש עוד איזה תקופה....קצת שיהיה נחת לנפש הסוערת והמתגעגעת.
אני מקווה ומאחלת לעצמי ולך שנצליח להתגבר על השברון הזה (זה לא שברון אלא שבר רציני) ושנמצא מה שאנחנו מחפשים ונהיה מאושרים.
מגיע לך מישהי לא פחות ממהממת שתאהב אותך בדיוק כמו שאתה, בלי פסיק לצדדים.
אני כ"כ אוהבת אותך חמוד. הלוואי, הלוואי והייתי מצליחה להתגבר על מה שמפריע לי.
אפילו הפרידה שלנו היתה מקסימה כמוך. עם הרבה מילות תודה וגעגוע.
בטוח פגשתי אותך כבר בגלגול קודם. מעניין מה היה הקשר בינינו אז.
אהוב שלי, חיים שלי. עצוב לי. אתה בטח שבור וגמור. אני רק מאחלת שיש לך מספיק תמיכה ושתצליח להתרומם ולצאת מזה.
אני דואגת לך יותר משאני דואגת לעצמי.
האם אי פעם אצליח למצוא מישהו שיגרום לי להרגיש מה שאתה גרמת לי?
האם בכלל זוגיות זה משהו שמתאים לי? חתונה.? ילדים? יש לי הרבה סימני שאלה מהקשר הזה.
אני רוצה להיות מאושרת. מגיע לי! זה כנראה שלב בתהליך הזה.
אמרתי את זה מיליון פעם ואגיד שוב- אני רק מקווה שלא עשיתי את טעות חיי כרגע.
לתת לעצמי להתאבל.........
ולקבל כל מה שקורה.
בא לי לחבק אותך חזק ולא לעזוב. כשאתה מחבק אותי העולם שקט ושום דבר לא מפחיד. בנפרד יש הרבה פחד וחוסר וודאות שלא נותן לי מנוח..............
עכשיו רק נשאר למצוא דירה וליצור איתך קשר אחרון לפני שדרכנו ייפרדו להרבה זמן.
אני מרגישה את עצמי שוב. מי שהייתי לפני שהכרתי אותך. התגעגעתי קצת אליה,למי שהייתי.
מצד שני היא לא אותה אחת. יש לה שריטה יותר גדולה על הלב וניסיון בשק.
אמביוולנטיות ,זאת המילה העיקרית שחשתי רב הקשר.
ומי יבדוק לי עבודות ברמה גבוהה? ומי יחבק בלילה כשקר או עצוב? ומי יאהב אותי כמו שאתה אהבת? מי?......
בבלוג זה
בכל הבלוגים
