slide

אחד התחביבים שלי הוא ליצור זיכרונות אבל זיכרונות לא נוצרים במקום שבו הזמן לא זז. פה התחביבים מחולקים למועדונים בבית ספר לאחר שעות הלימודים. בוק-קלאב. דראמה-קלאב. אאוטדור-קלאב. גטינג-סטונד-קלאב. לפעמים האנשים ברחוב ניראים לא אמיתיים ואני מתחילה להאמין לתיאורייה של עצמי שזאת מדינה מומצאת, כאילו טענו אותו לכאן באיזה משחק מחשב של גיק חולה עולמות וירטואלים.

במציאות שלי אני עדיין זוכרת את הבית על ראש ההר הצפוני ההוא, מצד אחד משקיף על חיפה ומצד שני על לבנון. בפנים יש מטבח מאובזר לחלוטין ומקרר מלא בבירות וייין. בקומה השניה יש שלושה חדרי שינה עם ארונות בגדים של המבקרים הקבועים. יש דיויודי שצריך להיאבק איתו וכמובן פלייסטיישן. בחוץ יש אוויר קריר של סוף הקיץ ושמיים זרועי כוכבים, ההרכב הפעם כולל שני צנחנים ושתי בלונדיניות. המצרכים הדרושים הם; משחקי וידיאו, באנג, כמה סרטים חרושים, מוזיקה של נואשות וכמה משחקי לוח. בקבוקי בירה מתרוקנים מהר אבל לא נגמרים, אחרי שעתיים המקום כבר ניראה קצת יותר שלנו. למרות שהמדרגות כבר קצת מטושטשות עדיין עומד קיר, שקוף אומנם, של ידידות תמימה. אנחנו משחקים טריוויה וצוחקים המון. באותו לילה עדיין ישנתי ערומה ולבד.

בדרך חזרה למרכז אנחנו עוצרים בכינרת לטבילה קצרה שמתבררת להיות קצרה במיוחד בגלל הרוח שכמעט מעיפה אותנו מהמקום, והשיחות עם המקומיים דווקא מתבררות כארוכות מהצפוי. באוטו עדיין מתנגנת מוזיקה של הנואשות שלנו ובזמן שמוריסון ממלמל משהו ברקע אנחנו עוברים שדה של חמניות הפונות לשמש. אני צווחת "חמניות!!!" והאוטו נעצר בשולי הכביש. שנינו יוצאים מהמכונית וניכנסים לשדה. אני בוחרת את החמניה הכי צהובה ויפה והוא תולש אותה מהאדמה הרכה בלא מאמץ. החלטנו שנשתול אותה בגג שלו, בעציץ ליד מרי ג'יין שעדיין הייתה תינוקת אז. חיוך מסנוור מרוח לי על הפרצוף והשמש משתקפת במשקפי השמש התורניות שלי.

לאט לאט החמניה התחילה לנבול, אני התחלתי לרטון שצריך להגיע הביתה כמה שיותר מהר כי היא הולכת למות לי ביידים וזה לא עובד ככה. כל הצהוב שלה השחיר ואני ניסיתי לשמור עליה פונה לשמש, למרות הראש השמוט שלה שאיתו כבר אי אפשר היה לעשות כלום. בתקוות אחרונות, מסרבים להיכנע לנואשות שבוקעת מהרמקולים של מערכת הסטריאו באוטו וסאונדטראק התקופה, הגענו לבית ותקענו אותה במקום הכי מואר בקרני שמש הצלחנו לאתר על הגג המזורגג הזה שעדיין היה נקי מחטאים, השקנו אותה בהרבה מים ובמשך יומיים סירבנו להאמין שהיא לא תצמיח את השורשים מחדש. ג'ים כל הזמן מילמל ברקע משהו על בחורות בשם חופש עם סרטים בשיער.