אדיפוס אחי,

תחת שמים אלו, הזרועים בגבורות אבותיך

זקוקים אנו ליוקסטרה, שתבוא באצבעות ארוכות

לחרוש עדנה על לחיי קודחות הבדידות והפחד.

קרא לה,

שתהא לי למאהבת,

שתזרע מזור בשיכרון עורה-

שכרון אור הסהר.

יוקסטרה, הרי בשנתי נוקפות השעות

כמצפון מתייסר:

כשתקום החמה מתוך אפר היום הקודם

תאספי את אל אבותייך

ואני אל חיי.