והארץ עומדת - דומיה,
דקה של חיים היא נושמת.
בנים, אמיצים, אהובים,
מדוע, אדון עולם, האומה מדממת?

אמא ואבא זוכרים,
כואבים,
הן ילדוהו לחיות
לא לשכב בין מתים.

שוב יורד הדגל,
שוב שרים שירים.
שוב שולחים אנחנו,
אל המוות, ילדים.

זה מתאר את מה שהרגשתי היום. בעיקר אחרי הצפירה.
אני רוצה לכתוב יותר. חשוב לי לכתוב.

(לאו דווקא שירים, אלא מחשבות. אני רוצה לכתוב דברים רציניים.

הייתה תקופה שבה זה דווקא הלך לי לא רע...)